פתח־דבר

עמוד:4

את ההקדמה לספרנו הראשון פתחנו בהצטדקות , שעל עיר הקודש ירושלים נכתבו אלפי ספרים ומאמרים , ושהחידוש בספרנו מתבטא בהתמקדות בתקופה אחת , שעליה נכתב עד אז מעט , ובנקיטת דרך לימוד חדשה — שיטת השיחזור הגאוגרפי היסטורי השמה את הדגש על תחומי ה'ראליה' של העיר . הפעם אין צורך בכל הצטדקות שהיא . יתרה מזו : אין ספק , שהספר שלפנינו הוא ניסיון ראשון לנתח ולסכם את אופן הקמתה ואת התפתחותה של ירושלים החדשה עד מלחמת העולם הראשונה . בעת יצירת תמונת השיחזור הועדפה , במקרים רבים , דרך ההצגה המפורטת והנפרדת של העובדות שנלקטו מן המקורות השונים על פני גיבושן למקשה אחת של תמונה כוללת . הדבר אמנם מכביד במקצת על הקורא ומונע קריאה שוטפת , אך לעומת זאת הוא נותן לחוקר ולכל המעוניין , להגיע בנקל אל המקורות לגבי כל נושא ונושא . לעתים אף יש בהצגתן הנפרדת של הידיעות השונות למקורותיהן כדי לרמוז לחוקר ( ולכל קורא ) איזה סוג של פרטים נוספים הוא עשוי למצוא במקורות שצויינו . המחבר לא דלה ממקורות אלה אלא את הפרטים שנראו לו רלוואנטיים למטרותיו הוא , ומובן שבמקורות עצמם מצויים עוד פרטים רבים אחרים . הרצון להשקיע בחיבור את מירב המידע שנאסף , אך יחד עם ואת לגרות ולעורר להמשך המחקר והלימוד ולא להגיש לקהל ספר קל לקריאה , המאיר את ירושלים של המאה ה 19 מזווית ראייה אחת בלבד — הוא שגרם לכך , בי במקומות רבים בספר ניתנו ידיעות שונות בפירוט רב ולעתים אף כשהן אינן תואמות לגמרי אלו את אלו . עם זאת נבנה החיבור נדבך על גבי נדבך , כאשר בסוף כל נושא ראשי , נושא משנה ותת נושא מוצגות מסקנות , שהלכו ורבו תוך כדי פעולת השיחזור של התפתחות העיר . מפירורי מידע , שנלקטו ממקורות מגוונים , הלכה ונוצרה תמונה חדשה , שהחלה מתבהרת ונעשתה שלמה ומורכבת ככל שהתקדם השיחזור ועם הסקת מסקנות הביניים . אלו הובילו אחר כך למסקנות הכלליות שבסוף כמה מהפרקים הראשיים ובסיכום הכללי של החיבור . בציטוטים שהבאנו מן המקורות , הקפדנו בררך כלל לשמור על הכתיב המדוייק שבו נכתבו הדברים בשעתם ונראה לנו שיש בכך תרומה לאותנטיות של שיחזור רוח התקופה שבה דן ספרנו . אשר לזמן — קיים הבדל משמעותי בין שני הספרים . בעור שהספר הראשון עסק בעיקר ב 70 השנים הראשונות של המאה ה 9 ו — כאשר העיר כולה היתה בין החומות ובמצב סטאטי יחסית — עוסק הספר החרש בעיקר בשנים 914-1860 ו , שבהן צמחה עיר חדשה מחוץ לחומות וקצב התמורות וההתפתחויות בירושלים , ובארץ כולה , היה מהיר ודינאמי . הספר הראשון אף לא יבול היה להיות קשור בהתפתחויות היישוביות היהודיות בארץ ישראל , שכן הציונות המודרנית עדיין לא באה אז לעולם . לעומח זאת קשור הספר שלפנינו ביסודו לזמנן של 'העליה הראשונה' ו'העליה השניה' ולהתרחשויות החשובות שאירעו בתקופה זו . לפיכך מקום חשוב בו לנושא התפתחותה של ירושלים היהודית על רקע התמורות בהתפתחות הישוב היהודי , pro והמאבק בין היישוב הישן ליישוב החרש — על דרכיהם השונות בקידום היישוב . ההבדל בין שני הספרים מבחינת תקופת השחזור , הוא גם הגורם לשוני במקורות שעליהם הם מבוססים . בעוד שלצורך השיחזור הגאוגרפי היסטורי בספר הראשון שימשה בעיקר ספרות הנוסעים העניפה — שכן היא מקור המידע העיקרי להכרת ה'ראליה' הגאוגרפית במחצית הראשונה של המאה ה — 19 הרי שביצירת הספר שלפנינו כבר עמדו לרשותנו מקורות מגוונים בהרבה . נציין במיוחד את העיתונות הירושלמית , שהחלה יוצאת לאור בשנות ה , 60 ולאורך כל התקופה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר