|
|
עמוד:622
עיר חדשה בשולי עיר עתיקה השאלה הבאה שננסה לענות עליה היא , האם בכלל מוצדק לחלק את ירושלים — כפי שעשינו — לשתי ערים , עתיקה וחרשה ? ושמא לא היתה העיר החרשה בתקופת דיוננו אלא פרבר של העיר העתיקה ? האם היה לירושלים שמחוץ לחומות אופי של עיר נפרדת חדשה ? ואם בן — במה היה שונה אופיו של חלק זה של העיר מזה של העיר העתיקה ? נבחן זאת מ 3 זוויות ראיה : א ) העיר החרשה בפרבר של העיר העתיקה ; ב ) העיר החדשה — עיר מודרנית מתפתחת,- ג ) העיר החרשה מול העיר העתיקה . א . העיר החדשה בפרבר של העיר העתיקה . לכאורה נראה , כי באמת אין כל הצדקה לחלק את ירושלים בעת החרשה לשתי ערים , שהרי העיר החרשה צמחה בפרבר של העיר שבין החומות . התושבים , העדות והחברות שהיו בעיר העתיקה הם הם שהקימו ובנו את העיר החדשה . הקירבה בשטח אף גרמה לכך , ששני חלקי העיר נשארו קשורים ומושפעים זה מזה . ניתן להקביל התפתחות וו להתפתחויות דומות בערים היסטוריות רבות אחרות בעולם , שבהן צמחו חלקים חרשים ליד החלקים העתיקים . אלא שבמקומות אחרים בדרך כלל הלכה וירדה חשיבותו של החלק העתיק , והוא הפך לספח עתיק היסטורי , התלוי בעיר החרשה הגרלה והמתפתחת . לעומת זה , בירושלים נשארו ההשפעה והמעמד של החלק העתיק חזקים בהרבה m רב היה משקלה התרבותי רוחני של העיר הדתית היסטורית , עד שאחת התכונות העיקריות שאפיינו את החלק החרש היתה עובדת היותו נתון כולו תחת השפעתה החזקה של העיר ההיסטורית העתיקה . יחס עם זאת נראה , שניתן להבחין בחלק החדש גם התפתחויות שדחפוהו והביאוהו לידי מעמד של מעין עיר עצמאית חרשה . ב . העיר החדשה — עיר מודרנית מתפתחת . בסיכום ספרנו הראשון הגדרנו את ירושלים העתיקה בעיר נחשלת טרום מודרנית . בגוף הספר הבאנו תיאורים רבים על רמתה הירודה מבחינה עירונית מודרנית — בתים מטים לנפול , רחובות צרים ומעוקלים , בעלי חיים ובני ארם נושאי מים ומזון המהלכים ברחובותיה , תנאי תברואה קשים מנשוא ועוני ועזובה השוררים בכל . אין לומר בדברים האלה על ירושלים החדשה . כבר במאה ה 9 ו היו בתיה , שכונותיה ומוסדותיה , מתוכננים ומאורגנים — חלקם אפילו לתפארה . רחובותיה היו רחבים ונקיים . בשכונות נעשו סידורים לשמירת נקיון הבתים , החצרות ובורות המים . צורת הבתים וסגנון הבניה אף הם שונים היו . את מקומם של גגות הכיפות הציוריים תפסו גגות רעפים אדומים . במקום כיפות הכנסיות ובתי הכנסת וצריחי המסגדים מילאו את העיר בתי מגורים , וחומות גבוהות הקיפו שטחים גדולים שבמרכזם מבנים דומינאנטיים של אכסניות ושל מוסרות בריאות , חינוך וסער י . ביגס . עמי 09 ו ( בתרגומו של איש שלוס , עמי . ( 807-804 לצרכיהם החמריים והרוחניים של היהודים . אכן , מעולם , לא היתה ירושלים עיר כה יהודית , מאז שיבת זרובבל והבאים אחריו , כמו עכשו ... ילדי הגטו חזרו לארץ אבותיהם הקדמונים . והעיר העתיקה על גגות האבן השטוחים שלה , נסתחפה על ידי הגידול המודרני ; ומצער הוא החלק שבתוך החומות בהשוואה לשורות הארובות של הבתים אדומי הרעפים . המשתרעים הרחק ביותר , מאחורי הגבולות של העיר הרומית . והשוני שבץ הישן והחרש מצא את ביטויו בדרבים אחרות . בתוך החומות נמצאו שרירי העבר , בעיות הטופוגרפיה , פלגי הנצרות , ומבחוץ — תלויות התקוות של העתיד ... . ' אם כאלה היו פני הדברים ב 892 / 3 ו הרי שעד ערב מלחמת העולם הראשונה , כעבור 20 שנה , עוד הלכו וגדלו ההבדלים והניגודים בין ירושלים העתיקה — העיר הקדושה ההיסטורית — לירושלים החדשה העיר העדתית המודרנית .
|
|