|
|
עמוד:619
המספר המדויק הזה אינו גדול מאוד בכלל , וראה נראה בו היטב את תקופת העמידה בבניין ירושלים , ימי רפיון הידיים מהחל בכל מפעל כביר , ימי העדר יסוד חברות בוני בתים ושכונות חדשות . ובנוגע לאחינו הנה גם מתבונת מספרם ברשימה הזאת כנגד מספר בתי הדתות האחרות בולם 56 ) כנגר , ( 54 אשר היתה יכולה כבר להקים שאון במחנה מניינו שקולם מבצבץ ועולה כבר בעתונים הערבים היוצאים במצרים , לאמור ו "יהודים עליך , ירושלים " ! גם המתכונת הזאת אינה עלולה להשגותנו לחשוב , בי באמת יפה בוח ישראל בעיר קודשנו מכוח יתר שכניו . כי דבר ידוע הוא מאז , בשעה שגדול כוחנו בכמות בוני הבתים אין דל ממנו באיכות בנייגנו שאנו בונים . איש יהודי ( מלבר אחינו הבוכרים המעטים , ( כי יבנה לו בית , יקים לו שני חדרים או לכל היותר שלושה ומצא לו די צורכו והותר ; ובן הנכר יקים לו היכלי פאר ונחשבו גם הם למדור אחר ... ולכן אם ראה נראה כי בשנה הזאת בנו ארבעה וחמישים מבני העמים האחרים בתים בירושלים וידענו כי ארבעה וחמישים בניינים גדולים נוספו , וששה וחמשים היהודים , אך מעטים מהם בנו בתים חרשים , ורובם הם מבעלי הבתים הקדומים , אשר הוסיפו איש איש בניין קטן על ביתו הראשון בחלקת נחלתו הצרה כמשפט אחינו היודעים את "סוד הצמצום . ''" ילין אף מנסה לחשב את ערכם של הבתים החרשים הנבנים , ולשם כך הוא משתמש בהערכה הרשמית , אם כי הוא מביע כלפיה מספר הסתייגויות . בתי שבעה ועשירים הנוצרים עולים ( למצער ) לסך 756 , 500 גרוש . בתי שישה וחמישים היהודים עולם לסך 265 , 000 גרוש . בתי שבעה ועשרים המושלמים עולים לסה"כ 242 , 000 גרוש . בנין בית פקידות העיר עולה לסך 9 , 000 גרושי . בהמשך הדברים הוא מנסה להעריך את שוויים של בית נוצרי , מוסלמי ויהודי ( ללא מבני הציבור , ( והדא מגיע למסקנה , כי : ? ערך כל בית מבתי המושלמים עולה בחשבון המתמצע ... לפעם וחצי מערך כל בית יהודי , וערך בית כל נוצרי לכפליים מערכו . ואם נוסיף לחל ק את בעלי הבתים האלה לפי הערכת בתיהם לארבעה מחלקות : א ) אלה אשר ערך בניינם הוא עד אלף וחמש מאות גרוש ( דלים מאד ,- ( ב ) אלה שערך בניינם הוא מאלף וחמש מאות גרוש עד חמשת אלפים ( דלים ;( ג ) אלה שערך בניינם הוא מחמשת עד עשרת אלפים ( בינונים ,- ( ר ) אלה שערך בניינם הוא למעלה מעשרת אלפים גרוש ( עשירים ) — ויצאה לנו הרשימה הזאת : לאמור : מספר בנייני העשירים הנוצרים הבונים הוא 54 למאה , בקרב המושלמים 53 למאה , ובקרב היהודים אך 12 למאה ו וגם הגדול שבבניינים עולה ערכו לסך 20 , 000 בשעה שהגדולים בבתי המושלמים והנוצרים עולים להרבה יותר . י 3 יש לזכור , בי נתוניו אלה של ילין אמורים לגבי שנת , 1900 וכפי שאומר הוא עצמו בראשית דבריו , היתה זו שנה מאד בלתי מייצגת מבחינת הבנייה היהודית , שכן היא נמצאה אז באחד משיאי משברה ( ראה עמי . ( 567 ועור : הנתונים שלמעלה נוגעים רק לבתים שבשבילם שילמו מס בניינים — וירקוי — ולא הובאו בחשבון מבני הציבור הנוצריים העשירים . וכך אומר ילין -. ? ויוצאים מזה הם בתי הציבור הפטורים ממכס לגמרי . אפס כי גם מהזכות הזו ייהנו רק הנוצרים אשר ממשלתנו הרוממה מחכירה את בתי מנזריהם למוסדות הציבור , בשעה שכל מוסדותינו אנו , ובתוכן גם בתי הספר של חברת כי"ח משלמים את מכס הבנינים מחסרון השתדלותנו במקצוע זה בפני ממשלתנו רבת החסד עד היום . - . 1 ילין . ר . כתבי , א . עמי 386 ( אי 1 ר תר"ס . 2 . ( שם , שם . . 3 שם , ענד . 388 . 4 שם , עמי . 390-389
|
|