|
|
עמוד:594
ביהעולם' — נידונה שאלת הקמתה של מכללה עברית בירושלים — למדעים , מרעי הרוח ואמנות . בסוף תרע"ג מדווח גם לונץ על ההחלטה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים : ? ומפעל כביר הערך שלא קוינו כלל שיצא לאור כל כך מהר עומר מאחר כתלינו , הוא האוניברסיטה בירושלים שכבר הסכימה עליה הכנסיה הציונית האחת עשרה וכבר נקבץ לתכלית זו יותר ממחצית מליון פרנק ולפי הנשמע תפתח עוד בקיץ תרע"ד מחלקה אחת ממנה , המחלקה הפלוסופית , ואם המכון הזה ישתלם וישוכלל יביא גם תועלת גדולה לקדמת עירנו ולהגדלת כבודה והרמת קרנה' . " אשר למקום שיועד להקמת האוניברסיטה , כבר סיפרנו קודם ( ראה עמי ( 587 על התוכניות לרכישת קרקע בהר הצופים להקמת 'הגימנסיה העברית / האוניברסיטה ועוד ; ומספר רופין : רכישת קרקע לאוניברסיטה בירושלים . בשנת 913 ו , כאשר גרתי בתל אביב , הגיעני מכתב מאת הי עברי ע"ה ( סופר עברי ותלמידו של אחר העם ) אשר היה אז תושב חיפה . במכתבו ספר לי על תוכן השיחה שהיתה לו עם הלורד גריי היל , ( Greyhill ) היה זה לורד אנגלי שבא לפני כ סנ שנה , יחד עם אשתו , לתור את הארץ , וכה הוקסם מיפי נופה של ירושלים , עד כי החליט לבנות לו מעון קיץ על הר הצופים , ומדי שנה בשנה בא לבלות שם את חורשי הקיץ . ואלם כפי שספר למר עברי , החלו הנסיעות להכביד עליו , כי הוא זקן ובא בימים , ועל כן יש בדעתו למכור את רכושו על הר הצופים . רצוי לו , כי היהודים יהיו בעלי רכוש זה , משום שהוא מאמין בחזון הנביאים , כי סוף סוף תקום הארץ להיות לנחלה לעם הזה . מר עברי מבקש , איפוא , כי אבקר את הלורד גריי היל בדירתו על הר הצופים ואשמע את אשר בפיו . נסעתי מיד לירושלים , התראיתי עם הלורד , והוא אישר את כל הדברים האמורים למעלה . הוא נקב מחיר של 350 , 000 פראנק 14 . 000 ) לירה ) תמורת הבנינים , הבארות ושטח גדול של קרקע פנויה מסביב . הודעתיו כי לצערי אין בידי לשלם סכום כזה ואין לי גם סיכוי להשיגו מיד , אולם אשתדל להגיש איזו הצעה מתאימה ובקרוב אשוב ואפנה אליו . עוד באותם הימים נתברר לי , כי אין כמקום הזה ראוי להקמת בית ציבורי גדול ליהודים , בית אשר לא יפול ביפיו מן הבנין הנהדר של הגרמנים והמגדל המפואר של הרוסים ויוסיף מקסמו למראה העיר . ובדמיוני נצטייר מכון אסטרונומי , מוסד מדעי חשוב או אוניברסיטה ' ... בהמשך הדברים הוא מספר על גלגוליו של המשא ומתן ער לרכישה הסופית של השטחי . " בשנת תרע"ג 0913 ) גם הועלו תוכניות להקמת בית ספר לאחיות בירושלים . יהאור' מספר על כך ואומר , בי נציגת ארגון נשים יהודיות בארצות הברית הגיעה לארץ כדי לייסד בית ספר זה , וכי המוסד ייקרא 'הרסה' . " מלבד מוסרות החינוך הגבוה החלו קמים בירושלים גם מוסדות תרבות . ב 907 ו מוסר ה'השקפה , ' כי בבית קטן בירושלים נפתח בית עם . " פרס מוסר לשנת תרס"ט , כי בית העם נמצא בראש הסימטה שלפני שכונת זכרון משה , שמאחוריה נמצא קבר של קדוש מוסלמי . " גם לונץ מדווח על הקמת מוסד זה , אך מתאונן , כי לא נועד אלא לאוכלוסיה של מפלגה קטנה וידועה . " לעומת זאת מוסר 'האור' ב 1910 על פעילות תרבותית ענפה במקום , כולל הצגת מחזות על בימה שנבנתה לא מכבר . " ב 1910 הוקמה בירושלים מקהלה ציבורית . בשנה זו מודיע העיתון 'האור / כי הוקמה מקהלה . 109 שם , הי בניסן תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון קעג , עמי ו . 10 ו . לונץ , לוח לתרע"ד , עמי . 111 . 176 רופץ , חיי , ב , עמי , 164 וראה גם : אשבל , הכשרת הישוב , עמי . 112 . 39-34 האור , הי באדר תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון קנב , עמי ; 3 ראה גם : ו באדר , גיליון קכג , עמי . 3 . 113 השקפה , י"ג באלול תרס"ז , שנה שמינית , גיליון צא , עמי . 3 . 114 פרס , ספר המסע 1 ת , עמי . 115 . 131-130 ל 1 נץ , לוח לתר"ע , עמי . 164 . 116 האור , וי באדר בי תר " ע , שנה ראשונה , גיליון יז , עמי . 3
|
|