מוסדות-חינוך 'עבריים' :גני־ילדים , בית־המדרש למורים, הגימנסיה העברית

עמוד:582

מוסדות-חינוך 'עבריים' : גני ילדים , בית המדרש למורים , הגימנסיה העברית התפתחות החינוך היהודי בירושלים בראשית המאה ה 20 מאופיינת גם בהקמתם של מוסדות-חינוך 'עבריים / וביניהם בולטים גני הילדים ובית המדרש למורים . כהן רייס מספר על הדיונים הראשונים בנוגע להקמתם של מוסרות אלה : 'בעוד שמספר תלמידי בתי הספר המודרניים ( ביה"ס למל והאליאנס ) לא עלה אז על , 500 מנו בתי הת"ת כ 3 , 000 תלמיד . אם יעלה בידינו להעמיד מורים מתוקנים למוסדות אלה , ועשינו צעד חשוב להטבת החנוך בעה"ק . הרבה דנו בישיבות לשכת בני ברית בשאלת יסוד גן ילדים ... אבל לא היה לכך תקציב , והרעיון של יסוד גני ילדים יצא אל הפועל רק כעבור 8 שנים , ובית מדרש למורים לאחר תשע שנים . ? ' גן הילדים ה'עברי' הראשון הוקם בירושלים , כנראה ב 903 ו . אמנם כבר לשנת תרנ '' ז ( 1897 ) מציין דוד ילין , בי בצמוד לבית הספר לבנות ( אוולינה דה רוטשילד ) הוקם גן ילדים . 51 אך זה עדיין לא זכה להיקרא גן ילדים 'עברי' r הואיל והפעילות בו לא התנהלה בעברית . לשנת תרס"ג ( 1903 ) מספר דוד ילין על הקמת גן הילדים ה'עברי' הראשון בעיר , וזאת חרף התנגדות הרבנים להקמתו : '" גן ילדינו העברי" הולך ופורח , גם למרות האזהרה השנית אשר נדבקה בשם רבנינו שליט"א אחרי השיגם מכתב המייסדים . המוסד הוא בבית גדול ונהדר העומר במקום היותר גבוה בכל הפרוורים אשר מחוץ לחומת עירנו וסביבו גן ושרה רחב ידיים מאד . מספר הילדים עלה עד ל 70 מלבד רבים אשר לא היתה עוד יכולת לקבלם לע"ע מאפס מקום' . ב 1903 מדווח גם ה'השקפה' על התנגדות הרבנים להקמת הגן . " ולונץ כותב : 'ובראשית זמן הקיץ הנה יסרה לשכת "ירושלים" לאגודת "בני ברית '' את המוסרה המועילה והנחוצה הזאת תחת השגחת שלשה מחבריה ... מספר חניכיה ( ילדים מבני שלוש ועד שש שנים ) עלה ליותר משבעים והם מתחלקים לשלוש מחלקות תחת השגחת שלוש מורות מצוינות 54 ' ... לונץ אומר עוד , בי הקמת גן ילדים זה השפיעה גם על תוכנית ה'קינדר גרטך שבבית הספר לבנות ( אוולינה דה רוטשילד , ( וכי הוכנסה לשם מורה לעברית , בעוד שלפני כן היו כל הלימודים באנגלית ו'יש לקוות כי גם ה"קינדר גרטך ייהפך במהרה והיה ל"גן ילדים עברי" שני בירושלים' . לתרס"ד ( 1904 ) מדווח לונץ , כי נפתח סניף לגן הילדים העברי שנוסד שנה לפני כן , בשביל איזור ' מאה שערים וסביבותיה ומספר מבקרי שני הגנים עולה כבר ליותר ממאתים . ' לשני המוסדות הקציבה חברת 'עזרה- בגרמניה תמיכה שנתית קבועה של 1 , 500 פראנק . יש תוכנית לפתוח גן נוסף בבית הספר של חברת כי"ח . ב 1905 כותב כהן רייס : 'עם ייסוד שני גני הילדים בחלקים השונים של העיר באה שעת הפדות . 49 קרסל , תולדות העתונות , עמי . 50 . 103 כהן רייס , עמ , 138 וראה גם : פרס , מאה שנה , עמי 08 ו2- וו . 51 ילין , ר , כתבי , א , עמי 92-91 ( הי ברושון תרנייז . 52 . ( שם , עמי 400 ( סיון תרס"ג . 53 . ( השקפה , כ"ו בניסן תרס"ד , שנה רביעית , גיליון כז , עמי . 54 , 211 לונץ , לוח לתרס"ד , עמי . 55 . 188 שם , עמי 88 ו89- ו . . 56 שם , לוח לתרס"ה , עמי . 168 העיתונות העברית . המערכת מנמקת את החלטתה כך : ... ' ראינו את הקפאון השורר בחיים הצבוריים בירושלים ונחליט להעביר אח המערכת ליפו . ' גם בגיליונות אחרים של העיתון יש התבטאויות על חוסר התמורה , הקפיאה והניוון בירושלים — לעיתים קרובות תוך השוואה עם יפו . יפו מתוארת כעיר צעירה ועליזה , המעורבת בחיי שכנותיה המושבות , ומתייפה ומתפתחת משנה לשנה ; ולעומת זאת מתוארת ירושלים בעיר בכורה , זקנה ועגונה , עזובה ופושטת יר .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר