|
|
עמוד:579
השתחרר מתלותו בפרומקין והחל מוציא ( טבת תרמ"ד ) ירחון משלו ושמו 'מבשרת ציוך . אחר כך הוציא את השבועון יהצבי , ' וזה תפס מקום מרכזי בחיי החברה היהודית המתקדמת בירושלים . בשנות ה ס 8 החלו מגיעים לירושלים גם חלק מהביל"ויים . הללו הצטרפו לקבוצת המשכילים , שעודדה בעיר את פיתוח המלאכה והאומנויות . איטה ילין , מספרת , כי אחדים מהבילו"יים באו ממקוה ישראל לירושלים להתמחות במקצועות ובאומנויות שונים . הם התאכסנו בבית קטן במגרש הארמנים שברחוב יפו . בספרה אף מופיע תצלום של הבית , ששוב אינו קיים . " בשנת תרמ"ג ייסר פינס בשביל הביל"ויים שבאו להתיישב בירושלים את חבורת 'שה"ו' ( ישיבת החרש והמסגר , ( ' ומלאכי מוכיח , שבעצם היה בכך המשך לרעיונותיו ולתוכניותיו של פינס בקשר לחברת 'תחיית ישראל' שהוזכרה לעיל . 34 בראשית שנות ה 80 כבר נתקיימו בירושלים שמחוץ לחומות שני מוסדות החינוך החרשים שהזכרנו — בית הספר כי"ח , וביח היתומים האשכנזי — ובהם נעשו הניסיונות הראשונים להחדרת השפה העברית המודרנית . בן יהודה כבר החל בכך ב , 1883 בבית הספר 'תורה ומלאכה' של כי"ח בירושלים . פינס הצטרף אף הוא לתומכים בהחייאת השפה העברית . ביוזמת בן יהודה נוסדה בירושלים ( בחי באלול תרמ"ח ) החברה 'שפה ברורה , ' 'אשר תכליתה לשרש מקרבנו את הזארגונים השונים ולשים בפי בל היהודים יושבי ארצנו את לשון עברית' . למרות האהדה הרבה שבה נתקבלה חברה זו בתפוצות — כמובן בניגוד לעמדת הקנאים הקיצוניים בירושלים — לא האריכה ימים , וכעבור זמן קצר חדלה להתקיים . בין צעירי ירושלים היה לסיסמות החברה הד , ובשנת תרנ"ב ( 1892 ) הוקמה בירושלים 'חברת מדברי לשון הקודש , ' שבישיבותיה דיברו רק עברית . בשנת תרמ"ט ( 1889 ) ניסו משכילי ירושלים לראשונה לפתוח שיעורי ערב למבוגרים , במטרה לאפשר לאומנים ולבעלי מלאכה — העסוקים במלאכתם כל היום — להשתלם . כל אחד מהמייסדים התנדב ללמד מקצוע הקרוב לליבו . להפתעת הכל גילה הציבור הירושלמי עניין רב בשיעורים , ותוך זמן קצר נרשמו למעלה מ 200 תלמידים . אך קנאי ירושלים יצאו נגד השיעורים האלה ; האיסור שהוטל עליהם השיג את מטרתו , ותלמידי שיעורי הערב התפזרו . כאשר ביקרה בירושלים ב 1890 ה'שיירה' היהודית הראשונה' ( ראה עמי , ( 564 כבר היתה קיימת בירושלים חברת 'שפה ברורה , ' וזו אף ייסדה באותה שנה את 'ועד הלשון . ' 'בירושלים נמצאו גם חבר משבילים שעמדו בראש מוסרות לאומיים ותרבותיים , ואלה נאספו לסעודת "מלוה מלכה" שערך הד"ר יצחק ר'ארבעלא , ראש "שפה ברורה , " לכבוד האורחים . ב"מלווה מלבה" זו , שהיתה ראשונה לנשפים ספרותיים ממין זה בירושלים , דיברו על ערך תחיית הלשון בחיינו הלאומיים' . לאחר ביקורה של 'שיירת חובבי ציון' בארץ ישראל הוחלט להקים את 'וער חובבי ציון' בארץ -,אך מקום מושבו נקבע ביפו , שכן מרכזו של היישוב החדש החל מתבסס אז בעיר החוף . . J 2 על מאבקיו של בן יהודה והחרם שהוטל עליו ראה : דונני , תנועת ההשכלה , עמי 41 ו-ו 5 ו והמקורות המצויינים שם . גג . ילין , איטה , לצאצאי , עמי ו 4 . 7 ג . מלאכי , עמי 99 ו200- והמקורות המצויינים שם,- ברסלבסקי , פועלים , עמי -47ו -221 ; 5 נ 5 . 22 ג . חנני , תנועת ההשכלה , עמי 115—112 והמקורות שם ; וראה גם ; הרמתי , במיוחד הפרק על נסים בכר , עמי 25-84 ו . 6 ג . הצבי , י"ד בתשרי תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון א , עמי ה ; לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי . 223-201 7 ג . חנני , תנועת ההשכלה , עמי , 1 S 4 והמקורות אליהם הוא מכוון . . 18 הצבי , י"ד בחשון תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון ד , עמי יב ; הצבי , כ"א בחשון תרמ"ט , שנה חמישית , גיליון ה , עמי יז-יט . 9 נ . חנני , תנועת ההשכלה , עמי 55 ו והמקורות שם . . 40 מלאכי . עמי 266 והמקורות המצויינים שם .
|
|