|
|
עמוד:545
בתי מלאכה שונים וקבל הרבה תלמידים . ומכיון שהתקציב שלו מוגבל מאד , השתדל לפני נדיבים שונים באירופה בדבר תמיכה . תשומת לב מיוחדת הוא מקדיש למלאכת חצוב אבנים הנמצאת ער היום כולה בידי ערבים . הודות לעבודה המרובה בירושלים מרויח חוצב עד 10 רו"ב ביום — שכר שאין דוגמתו בארץ ישראל . אך הערבים אינם רוצים לקבל תלמידים יהודים , ולכן פתח נסים בבר בית מלאכה לחצוב אבנים ' . על הקניית מקצוע סיתות האבנים ליהודים — במיוחד תימנים — שסייעה בו חברת ? עזרת נידחים / שבראשה עמד י . ד . פרומקין , מספר בנו , גר פרומקין : " ' עזרת נידחים" היתה חברה שמטרתה היתה בעיקר לעזור לבני העניים , במה שקוראים היום '' עזרה קונסטרוקטיבית : " לאפשר לנחמך ללמוד מלאכה , שתפרנסו בכבוד . והיו תמיכות ניתנות ללימוד נגרות , נפחות , פחחות וכל מיני מלאכות אחרות . ואחד מעקרי הישגיה של חברה זו , שעשתה את מלאכת הסיתות מלאכה יהודית . במלאכה זו , שהיתה עד אז רק בידי ערבים , ביחוד מאנשי בית לחם , נתאמנו יהודים , ברובם תימנים שהיו מאד חביבים על אבא ' ... ב 1908 מדווח העיתון יהפועל הצעיר' על התפתחות הבנאות והסיתות בירושלים . לדברי הכותב הבנאות היא אחת המלאכות הנפוצות והחשובות ביותר — על פי מספר המועסקים — וקשורה לה מלאכת סיתות האבנים . בעיר נבנו שכונות רבות , בתים פרטיים ומבני ציבור , כ'בתי תפילה של העדות הדתיות ובתי חסד , ' וכל אלה סיפקו עבודה רבה למאות פועלים מקצועיים ולמספר גדול עור יותר של פועלים פשוטים . בבנייה עבדו הכל — מילדים בני 8 ועד לזקנים בני . 70 רבים מהכפריים מסביבות ירושלים עברו בה , והיא פירנסה אותם , במיוחד בתקופות שלא היו עסוקים בעבודה חקלאית . הואיל ובל הבנייה בעיר נעשתה באבן , התפתחה מאד גם מלאכת הסיתות , ואף בה מצאו רבים פרנסה . לטענת הכותב , אף שאין בידו נתונים סטאטיסטיים הוא מעריך , שמלאכת הבנייה והסתתות סיפקה עבודה ל 3 , 000-2 , 000 פועלים בשנה , חלקם היו יהודים . תנאי העבודה היו קשים , והשכר — נמוך . את מלאנת הסיתות מחלק הכותב ל 3 רמות — על פי מידת הלימוד וההתמחות ; בהתאם לרמה משולם השכר . היהודים הראשונים שעסקו בסיתות היו התימנים . חברת 'כי"ח' לקחה תחת חסותה 0 ג מהם , והקנתה להם את המקצוע . ב 908 ו כבר עבדו כ 200 תימנים בסיתות אבנים בירושלים . יחסית היה זה מספר גדול , אך בהשוואה לערבים — שאצלם עסקו בכך כפרים שלמים — היה זה מספר קטן . כך , למשל , התמחו במלאכה ערביי בית לחם , ובה בלבד עסקו במלאכה כ , 000 ו פועלים . בתימן לא הורגלו התימנים לעבודה פיסית , וכאן עסקו , בדרך כלל , רק בדרגה הנמוכה של הסיתות . בבנייני הנוצרים , שקושטו בקישוטים שונים — כמו , למשל , בדורמיציון בהר ציון — לא הועסקו , בדרך כלל , יהודים . היהודים אף נהגו ל'ייבא' אבנים מסותתות מבית לחם , ולא העסיקו פועלים יהודים ' . על התמחותם של פועלי ירושלים בסיתות אבנים אפשר ללמוד גם מהעובדה , שבתקופה מאוחרת יחסית ( תרע '' א , ( נשלחים סתתים יהודים מירושלים להכין את האבנים לבניין של 'בית המדרש העברי העליון בחיפה . על הצורך בעוברים במפעלי הבנייה אנו קוראים בכתבה , המתפרסמת בעיתון 'האור' משנת . 49 חיסין , יומן בילויי , עמי 6 וו ( לי באפריל . 50 . 0887 פרומקין , שופט , עמי 2 ג , וראה על יע 1 רת נידחיםי גם לעיל , עמי . 215 ו . 5 הפועל הצעיר , ניסן-אייר תרס"דו , גיליון , 8-7 עמי 118—17 על השתתפות יהודים בבנייה ראה גם . - פר , 0 מאה שנה , עמ- ג . 8 . 52 האור , והי בתשרי תרע"א , שנה שנייה , גיליון ד-קעט , עמי ג . וראה גם . אביצור , יום יום , 28 ג29- ג י חבס , עלייה שנייה , עמי . 507 : 249-246
|
|