|
|
עמוד:543
הפועלים להיטיב עוד את תנאי עבודתם . לדברי העיתון היו בירושלים ב 9 1908 בתי דפוס עבריים , שהעסיקו 60 פועלים ו 20 מתלמדים ( העיתון כותב בהתלהבות , כי 80 פועלים יהודים מומחים בעבודה פרודוקטיווית . (! בתי הדפוס הדפיסו רברי דפוס של המוסדות והיכוללים' הרבים שהיו בעיר : יקול קוראי , תקנות , מכתבים , קבלות וכדומה . אחר כך החלו להדפיס גם סירורי תפילה וספרי קודש שונים , שבעבר היו מייבאים אותם . ה'תוצרת' של בתי הרפוס נועדה לתצרוכת מקומית , אן בחלקה גם יוצאה . ההתפתחות היתה כה גדולה , ער שלא נוצרה תחרות בין בתי הדפוס ולמ לם היתה עבורה , וגם לא היתה כמעט ירידה מהארץ מקרב פועלי הרפוס . ברם , ב 1 ו , 19 באשר פרץ משבר כלכלי בירושלים — שפגע במוסדות , ועקב כך לא הובאו דברים לדפוס — נפג ^ ו גם פועלי הרפוס > החלה אבטלה גם ביניהם וכמה פועלי דפוס אף ירדו מן הארץ . ' ב 0 ו 19 עדיין מוסר העיתון 'האורי על שגשוג בתי הרפוס בירושלים . לדברי העיתון , הפך הדפוס בירושלים לאחרונה לעיסוק מקובל , ומנסים לעודד משפחות מאירופה לעלות לארץ ולעסוק במקצוע זה . נזכר דפוס 'גולדברג' בירושלים , שלאחרונה התפתח במיוחד . " התפתחות הרפוס בירושלים קשורה קשר הדוק בהתפתחות חיי התרבות בקהילה היהודית , נושא שנעמוד עליו בהמשך . גם לעיל כבר ציינו , שאחת הפעילויות הראשונות של שני בתי הדפוס הראשונים שקמו בעיר היתה הדפסת העיתונים העבריים הראשונים שנדפסו בה — 'הלבנון' וה'חבצלת . ' בתי הדפוס היו מוקדי הפעילות התרבותית בעיר . בניין בית הדפוס שבו הודפס היחבצלת / ברובע המוסלמי בעיר העתיקה , מילא תפקיד חשוב בהתפתחות היישוב היהודי באיזור זה . עיתוניו של בן יהודה , שהחליפו שמות — יהצביי , יהאורי , 'השקפה' — והדפוס שבו הודפסו , היו מרכזים תוססים בעיר . בראשית המאה ה 20 גדל מספר העיתונים העבריים שנדפסו בירושלים . ב 1 ו 9 ו מונה לונץ את העיתונים האלה ן 'חבצלת / 'האור , ' 'החרות , ' 'הטורית , ' 'הפועל הצעיר ו'ירושלים' ( הקובץ של לונץ עצמו ) .- ' ב 3 ו 9 ו מציץ פריימן את העיתונים דלקמן : 'האור' ( קודם 'הצבי ו'השקפה ;( ' 'החרות ; ' ? האחדות , ' יהמאסףי — ירחון לענייני תורה ותעודה ו 'ירושלים — מאסף ספרותי בעריכת לונץ ( העיתונים יחבצלתי , 'תורה מציון' ו'המוריה' חדלו להופיע ) . " מעניין שבירושלים כמעט שלא יצאו עיתונים לועזיים . אחד היוצאים מן הכלל הוא 'האמת' — שבועון באנגלית ובצרפתית שהחל להופיע כנראה , ב . 1910 המו"ל שלו היה המומר הידוע פיינגולד , והעורך — צרפתי ממצרים . "' בשנות ה 80 מתאונן אחד המבקרים האירופים על חוסר מקומות בירור ( כמו מועדון , או תיאטרון ) בירושלים , ועל שבעיר קיים עיתון אחד בלבד , הכתוב עברית . 40 בשנות ה 90 מוסר מבקר מערבי אחר , כי כל הניסיונות להדפיס בירושלים עיתון בגרמנית נכשלו,- הדרך היחידה שניתן לקבל בה עיתון לא יהודי בירושלים היא — להביאו מאלכסנדריה . מלאכה אחרת שהתפתחה בירושלים , היא כתיבת סת"ם . ב 911 ו מרווח לונץ על התפתחות רבה 4 ג . הפועל הצעיר , כסלו תרס"דו , שנה ראשונה,- כ"ח אייר תרע"א , שנה רביעית , גיליו ן , 16 עמי 5 . 15-14 ג . האור , י"ט באב תר"ע , שנה ראשונה , גיליון קמא , עמי . J 6 . 2 וראה במפורט על התפתחות העיתונות העברית בירושלים אצל : ירדני , גליה . . 37 לונץ , לוח לתרע"א , עמי סח . 8 ג . פריימן , עמי גוו . באשר למוריה נראה שהידיעה אינה מדוייקת . . 59 לונץ , לוח לתרע"א , שנה שש עשרה , עמ- סה . . 40 פילר , עמ . 41 . 23 קרפנטר , עמי ו 9 ו94- ו .
|
|