|
|
עמוד:472
הקדמה ; היציאה המוסלמית אל מחוץ לחומות ואופייה המיוחד עד כה מיעטנו להתייחס לתרומתה של העדה המוסלמית להתפתחות העיר החדשה . אכן דומה , כי זו היתה מעטה יחסית , במיוחד בראשיתו של התהליך ובהשוואה לעדות האחרות . לעיל ( עמי ( 68 שיחזרנו את מצב הכפרים הערביים שנמצאו מחוץ לחומות לפני שהחלה הבנייה המודרנית . ציינו גם את תופעת בתי 'הארמונות' ( קצרים ) הערביים , שנמצאו אז באיזור זה . מעניין , כי ' קצרים' אלה לא משכו לקירבתם התפתחות בנייה נוספת וער היום הם נמצאים בשטח שבין העיר העתיקה לרכס הר הצופים , באיזור בלתי מבונה יחסית . הערה המוסלמית בעיר היתה היחידה ללא עורף אירופי . לשלטון העותימאני לא היה בל עניין בפיתוח העיר החדשה , ותעיד על כך העובדה הפשוטה , שלא היו כל תכניות ממשלתיות או מוניציפאליות להקמה או לתיכנונה של עיר , או אף של שכונות , מחוץ לחומות . המוסלמים שמרו בקנאות על צמירותם למסגדים הקדושים בהר הבית , ולא היה אצלם לחץ אוכלוסיה מיוחד שהיה בכוחו להניעם לבניית שכונות חדשות מחוץ לחומות . עולי הרגל המוסלמים הגיעו מאזורים קרובים יחסית , ושלא בנוצרים , היה משך שהותם בעיר קצר , ועל כן לא-נזקקו למקומות אבסנה ולמגורים בהיקף כה נרחב . את חוסר היוזמה היחסי של המוסלמים בתחום הבנייה בירושלים אפשר להסביר אף בכך , שהם היו בעלי בתים וחצרות בתוך העיר העתיקה , או שהתגוררו שם בבתי הווקף שבהם שילמו על פי רוב שכר דירה סמלי , אם בכלל . לעומת זאת , לצורכי הבנייה מחוץ לחומות היה צורך בהון או בתנאי אשראי נוחים . לרוב האוכלוסיה המוסלמית — בניגוד לנוצרים וליהודים — לא היו מקורות הון כאלה . נוצר אפוא מצב , שבו היחידים שיכלו להרשות לעצמם בנייה מחוץ לחומות היו בני המשפחות העשירות . ואלה דברי דור ילין renr המושלמים העניים ובני המחלקה הבינונית במצבם הכספי , אינם עוזבים אח העיר העתיקה , כי אין לאל ידם לבנות להם בתים חדשים מחוץ לעיר כאשר עשו עשיריהם ו"אפנדיהם" אף חסר להם הרגש הציבורי להתאחד לחברות לבנות להם בתים יחד כאשר עשו בני עמנו הירושלמים' . הבנייה המוסלמית באיזור שמחוץ לחומות נשאה אפוא ביסודה אופי של בנייה פרטית של משפחות ויחידים עשירים . לפי רמזים במקורות שונים אף מתקבל הרושם , שיציאת המוסלמים אל מחוץ לחומות היתה על בסיס אתני משפחתי , כשמשפחות מסויימות יוצרות גרעינים מלוכדים , שהיוו יסור לשכונות החדשות , כמו שכונת החוסיינים , שיח ג'ראח , וואדי ג'וז , באב א זהרה ומסעודייה . במחצית השנייה של המאה ה 9 ו החלה ניכרת תמורה גם בחיי החברה והכלכלה של תושבי ירושלים המוסלמים . בני המשפחות המיוחסות חיזקו את מעמדם בעיר , והחלו נושאים ברוב המשרות הבכירות במנגנון הממשלה המקומית והמרכזית — שהלך והתפתח — כולל בתפקיד גביית המסים ( אלתזאם , ( שנשא אופי קבלני יותר ויותר . גם האופקים בשטח המסחר גדלו והתרחבו . מוסלמים התחילו להיכנס בשותפויות עם חברות קבלניות ועם סוחרים יהודים ו . ילין , ד , ירושלים העתיקה , עמי . 2 . 70 קרק , ירושלים ויפו , עמי . 30 » העדה המוסלמית , השלטון העות'מאני , פעילות העיריה והאפשרויות לרכוש קרקע מחוץ לחומות
|
|