הפעילות הגרמנית־קתולית: ביקור הקיסר וילהלם , בניית הדורמיציון ואכסניית פאולוס

עמוד:466

עתיקים תת קרקעיים . גם בניין זה תוכנן בירי רנארד , אדריכלי של הארכיבישוף מקל ן . בשנת 1900 פתח האב שמידט בית ספר לנערים בבית קטן שעמד על המגרש . ב 904 ו 28 . 3 . הונחה אבן הפינה לבניין האכסניה הגדולה . בנה את הבניין האדריכל הגרמני סנדל . ב 30 . 11 . 1907 מת האב שמידט , אך הבנייה נמשכה . ב 1908 נפתח במקום סמינר למורים , שהכשיר בקורס של 5-3 שנים מורים לבתי הספר היסודיים של הקתולים בגליל" . ' בחג הפסחא , , 10 . 4 . 1910 הושלם ונחנך הבניין — יחד עם כנסיית 'יורמיציון' ואכסניית 'אוגוסטה ויקטוריה' — בנוכחות יורש העצר הגרמני פרירריך ומאות צליינים קתולים מגרמניה . בין הבניין הגדול של האכסניה לבית האבן הקטן , בעל גג הרעפים , ששימש בית ספר לנערים וסמינר למורים , היתה חצר גדולה מגוננת בחלקה . בחצר היו גם מחסן קטן ובית השוער . המבנה הגדול בלל : קומת קרקע , ובה אולמות גדולים — חדרי קבלה , כנסיה וחדרי אוכל קומה עליונה , ובה חדרי האורחים , ולהם מרפסות גדולות לבל אורך הבית ו קומת מרתף , ובה חדרי השירותים — מטבח , מכבסה , מחסנים וכדומה . כדי לפתור את בעיית הסניטאציה הצמידו לבניין מגדל מיוחד , ובו היו חדרי השירות , בבידוד מהמגורים . הבניין ניבנה בעושר רב — שיש איטלקי , עמודים מסותתים באמנות , קירות מצופים עץ , ריהוט עתיק ומסוגנן מגרמניה , תמונות ואוצרות אמנות שונים . 136 המקום הפך למרכזם של הגרמנים הקתולים בירושלים . כאמור , היו שם גם בית ספר קתולי לנערים וסמינריון למורים , ואף מוזיאון לטבע שארגן האב שמידט ( הוא מצוי בבניין עד היום . ( שכן בו גם מכון 'גורס' הקתולי למחקר ארץ ישראל ( ראה להלן . ( עם זאת נראה , כי הבית היה גדול מרי . ייתכן שעקב זה חשבו האנגלים , כי נועד לו תפקיד נוסף , צבאי . ואכן , עם פרו ץ מלחמת העולם הראשונה שימש הבניין אכסניה לצבא הגרמני . ב 916 ו שיכן בו הגנרל הגרמני קרס פון קרסנשטיין את מטה הדיוויזיה שלו . בתחילת המנדט הבריטי השתמשו בו האנגלים כמרכז למשרדים ממשלתיים ( משרד למושל האיזור ולקונסוליה האנגלית , ( ואחר כך שיכנו בו את מטה חיל האוויר הבריטי י . ' כיום שוב נמצא הבניין בידי 'האגורה הגרמנית לארץ הקורש , ' שיושב הראש שלה הוא הבישוף של ק לן . אנשי כמורה לאזאריסטים גרמנים ואחיות בורומיאיות מטפלים היום בבית האורחים ובבית הספר הגדול לנערות ערביות המצויים במקום . לבית הספר הוקם מבנה חרש בחצר . הוא ידוע כבית הספר 'שמידט' לנערות , ובעצם הוא ממשיכו של בית הספר לנערות 'שמידט' שהיה ברחוב הלל . מוסדות מדעיים גרמניים : ב 1909 הוקם בירושלים גם המוסד הקתולי הגרמני לחקר ארץ ישראל — מכון 'גורס' . ( Orientalisches institut der Gorres Gesellschaft ) מטרתו היתה לאפשר לתאולוגים גרמנים קתולים צעירים להכיר את ארץ הקורש ולאפשר להם ללמוד בירושלים . המכון שוכן בבניין אכסניית 'פאולוס הקרוש' שליד שער שכם . במוסר היו בין היתר ספרייה גדולה ומוזיאון . 13 * יש להבחין בין מוסר זה לבין 'החברה הגרמנית לחקר ארץ ישראל' , ( fur Erforschung Palastinas Deutscher Verein ) שהוקמה ב * 1877 י-י . על המשך פעולתה של החברה הזו מספר גם דוד ילין : 'לפני שבועות אחדים היתה בעירנו אסיפת חברי הסניף לאגודה הפלשתינית הגרמנית , 4 גו . טלמן בפרק המתאים : אילן , עמי ג . 135 . 5 טלמן . בפרק המתאים . . 156 טלמן . בפרק המתאים . . « 7 קרמר , עמי ; 54 אילן , עמ . 53 וראה גם : בליית , עמי 9 נו-ג 4 ו,- פרס , ספר המסעות , עמי . 158 . 111 אילן , עמ י . 47 » ג . 1 בן אריה , גילויה מחדש , עמי . 208

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר