|
|
עמוד:465
שמירט , קיבל את תעודת הבעלות מהקיסר , וגיוס הכספים החל . ב 7 . 10 . 1900 הונחה אבן הפינה , בהשתתפות 500 עולי רגל מכל חלקי גרמניה . עד לחנוכת הבית עברו כ 0 ו שנים . בין היתר ניבנתה קריפטה תת קרקעית ומנזר נפרד מהבנסיה . הכנסיה ניבנתה על פי תוכניתו של היינריך רנארד אשר תכנן את המבנה בסגנון רומאנסקי לפי דוגמת הדומוס באאכן . "'( Aachen ) בניית המנזר נסתיימה כבר ב 906 ו , והבנדיקטים קיבלוהו לרשותם . במנזר הוקמו ספרייה גדולה ומוזיאון קטן . ב 910 ו 0 . 4 . ו נתקיימה חנוכת הכנסיה בטקס גדול . הממשלה הגרמנית תיכננה חגיגה משותפת קתולית פרוטסטנטית של שני מפעלי הפאר הגדולים שהוקמו בעיר : הכנסיה והמנזר הקתוליים של הדורמיציון ואכסניית 'אוגוסטה ויקטוריה' הפרוטסטנטית . 700 עולי רגל ונכבדים הגיעו באופן מיוחד מגרמניה : היו ביניהם שני נסיכים באווארים קתולים ונסיך ונסיכה פרוסיים — כנציגים רישמיים של הקיסרות הגרמנית הגדולה . בחנוכת הכנסיה השתתפו הפטריארך הלטיני , 4 בישופים , ראשי מנזרים ואורחים רבים . הכנסיה הוקמה כמפעל ראווה — הותקנו פעמונים גדולים , ואמנים ידועי שם הכינו פסיפסים , תמונות וויטראזיים . מן החגיגה שלחו הצליינים הקתולים הגרמנים מברק תודה לקיסר . הם הביעו בו רגשות תודה עמוקים על מאמציו להקמת הכנסיה והצהירו שהקתולים הגרמנים רואים בפעולת גרמניה בארץ ישראל מטרה חשובה '" 1 אכסניית פאולוס : מפעל יוקרה גרמני אחר בירושלים היה אכסניית יפאולוס הקדוש . כבר ציינו ( עמי , ( 459 כי ב 899 ו נרכשה חלקת קרקע גדולה ליד שער שכם לשם הקמת אכסניה קתולית חרשה . בעיתון גרמני מ 899 ו 0 . ו 25 . דווח על בך כדלקמן . 'נקנתה חלקת קרקע במקום יפה בצפון העיר , ליד שער שכם , שאווירה צח ושהגישה משם קלה לביקור ב"קבר הקדוש" ויתר המקומות הקדושים . לידה דרך המובילה מזרחה לכיוון עמק יהושפט , גת שמנא , קבר מרים והר הזיתים . רחוב אחר , החוצה את הפינה המערבית של המגרש , ממשיך אל מקום הסקילה של סטפנוס הקדוש , שליד מנזר הדומיניקאנים . אלה האחרונים הם שכנים רצויים ורודפי שלום . הקתולים של גרמניה יכולים לשמוח על הרכישה הזאת , כי המגרש היה היחיד כמעט שאפשר היה להשיג — וגם זאת בעבור סכום בסף ניכר — עקב התחרות העצומה עם הרוסים והיהודים ברכישת שטחי בנייה וגנים בתוך ירושלים ומסביבה . הקונסוליה הגרמנית בירושלים סייעה בצורה ראויה לשבח בבעיות הרכישה המסובכות ... י 2 מ האב שמידט , שרכש את הקרקע , עומד אף הוא על יתרונות המיקום של השטח ועל הסיבות לבינוי המקום יסט . פאולוסי . ב 1900 הוא כותב : 'ברצוני לכנות את הכיכר שלנו "כיכר סט . פאולוס , " כי פאולוס הקדוש נתברך כאן לראשונה בתפילת סטפנוס . לימים עבר כאן בדרכו לדמשק . בסוף יהיה כאן משהו רומה למה שקיים ברומא — סט . פאולוס מחוץ לחומות . "' המגרש היה בן 0 ו דונם בקירוב . בפינה הצפונית מזרחית הוא גבל בשטח מערת ירמיהו וגן הקבר ; במערב — בשטח שהיה שייך לפטריארכאט הארמני , שרצה להקים כאן מנזר 1 בצפון — בחלקה שהיתה שייכת ליהודי מקומי . בשטח נתגלו בעת הבנייה יסודות של בניין באורך 26 מ' וברוחב 9 ו מי , שלפי כיוונו וצורת הבנייה שלו היה , כנראה , כנסיה עתיקה . נתגלו גם קברות 0 גו . בדקר , 2 ו . 19 עמי . 72 וגו . אילן . עמי . 47 נגו . גנזך המדינה . חטיבה 67 ( קונסוליה גרמנית , ( תיק , 248 מסי , 246 מאמר בעיתון ; . 25 . 10 . 1899 Rhcmicii Wesifaiischer Voiksfrcund ישם . תיק 05 ג . מסי 75 גו מתוך רו"ח של 'האגודה הגרמנית מארץ הקודש' מיום . 25 . 9 . 1899 וראה גס : טלמן . נגו . טלמן . המסתמך על מאמר בעיתון Koinische Voikszeitung מיום . 15 . 8 . 1900
|
|