|
|
עמוד:329
לשעבר . כותב דוד ילין בשנת תרנ"ז 897 ) ו . ( 'מנהלי בית החולים "משגב לרך" הזמינו ליום הראשון הבא את נכבדי עירנו , מכל בני העדות השונות , לחנוכת הדיוטא אשר המה בונים על הבית מלמעלה , כי עתה בילו לבנות את חלקה הדרומי ויחלו גם בבניין חלקה המזרחי , והיה הבית כלול בהדרו , ומיטות תוספנה בו לחולי אחינו העניים . ' 31 ביקור חולים ; עור בית חולים יהודי , שנשאר בעיר העתיקה והמשיך להתפתח בה , היה בית החולים 'ביקור חולים . ' בשנות ה 80 ( לפני יציאתו של בית החולים 'רוטשילד' אל מחוץ לחומות ) אף עלו מחשבות להקים עוד בית חולים יהודי בין חומות העיר העתיקה . בשנת תרמ '' ה ( 1885 ) מספר העיתון 'הצבי , ' כי יהודי אשכנז רוצים לייסד בית חולים בבית שקנו לצורך זה מקונסול אשכנז , ולקראת זאת הם עומדים להתייעץ עם אנשים מאמסטרדם . לעת עתה מצויים בעיר העתיקה רק בתי החולים היהודיים 'ביקור חולים' ( ובו 8 ו מיטות בלבד ) ו'רוטשילר . 14 ' כעבור חורש אנו קוראים באותו העיתון , כי בינתיים לא הצליחו השליחים מחוץ לארץ לעשות דבר בעניין הקמת בית חולים יהודי בירושלים , שכן השכנים הלא יהודים אינם מסכימים שהבית הנידון ייהפך לבית חולים . ' רעיון הקמתו של בית חולים נוסף בעיר העתיקה קשור בפעילות קודמת של אנשי הקהילה האשכנזית בירושלים . אלה פנו אל יהודי גרמניה וביקשו את עזרתם בהגרלת היקף פעילותו של בית החולים 'ביקור חולים' שבעיר העתיקה , כדי למנוע את הצורך להזדקק לעזרת המיסיון הבריטי . בפרנקפורט הוקם ועד מיוחד , שאסף כספים למען בית החולים 'ביקור חולים . ' אף מונה רופא מיוחד , ד"ר פופלעס , שיקבל חולים חינם בקליניקה הפרטית שלו , וגם יערוך ביקורי בית אצל הנזקקים . בינתיים הלך היישוב היהודי בירושלים וגדל . רבני העיר ועסקניה הצליחו לשכנע את הוועד בפרנקפורט להקים בירושלים בית חולים גדול וחדש , ואז החל איסוף כספים למטרה זו . ליד רחוב באב ח'אן א זית נרכשו בית וחצר גדולה — שקורם שכנה בהם הקונסוליה הגרמנית — אך הערבים התנגדו לפתיחת בית חולים שם . השלטון התורכי נמנע מלתת את הרשיון הדרוש , וכך נתבטלה הרכישה . מקור מסבם מציין , כי היתה תבנית להקים בית חולים גרמני בירושלים , בחסות הקונסוליה הגרמנית . הקונסול הגרמני ( אלטמן ) בא במגע עם חברת יישוב ארץ ישראל . ' את בית החולים רצו להקים ליד 'בתי מחסה . ' התכנית כנראה נגנזה . בינתיים פנתה חברת 'ביקור חולים' של הפרושים אשר לקחה תחת חסותה את בית החולים הקטן שבעיר העתיקה , וביקשה עזרה מהגרמנים . הם טענו , שבית החולים הוא יהודי-גרמני , ושהוא נועד לטיפול ביהודים מגרמניה , או דוברי גרמנית . כך קיבלה הקונסוליה הגרמנית תחת חסותה מוסר זה , שהיו גם בו מרפאות חינם . נראה , שהסיוע הכספי הגרמני לבית החולים 'ביקור חולים' איפשר את הגדלתו . וכך , למשל , מוסר העיתון יהצבי' ב , 1893 כי נסתיימה בניית הבית שבנה 'הגביר הנכבד הא' ראטיסדורף מאונגארן על בית החולים הכללי אשר לכוללות האשכנזים בעירנו הנקרא "ביקור חולים הושפיטל . 18 '" ב 896 ו כבר מוסר אחד הנוסעים המערביים את הפרטים דלקמן ביחס לבית חולים זה : בירושלים גו . ילין , ד . כתבי , א , עמי . 89 וראה נם : לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי ו 20 ואילך . . 14 הצבי , גי בכסלו תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון ה , עמי . 15 . 3 שם , כייב בטבת תרמ"ה , שנה ראשונה גיליון יב , עמי 6 . 2 ר . וראה בעניין זה.- אליאב , מדיניות גרמנית , תעודות וגו , . 17 . 134 , 133 אליאב , הקונסוליה הגרמנית , עמי ו , 6 וראה גם : לונץ , ירושלים . ג , תרמ"ט , עמי ו 20 ואילך . 8 ו . העבי , ב בתמוז תרנ"ג , שנה תשיעית , גיליון לז , עמי . 4
|
|