|
|
עמוד:271
לתחנת הרכבת , כרי להקדים את הנוצרים ולהקים במקום שכונה עברית , ועל ידי כך לדחוק את רגלי הנוצרים ממנו . התפתחה תחרות כלכלית בין 'הועד הכללי' לבין החברות הנוצריות העשירות , שכללו גרמנים , יוונים וארמנים . התחרות גרמה לבך , שהפלאחים הערבים , בעלי הקרקעות , העלו את המחירים . היהודים התקשו לעמוד בתחרות ודאגתם היתה רבה . ישבו מנהיגי העדה ודנו ביצר להציל את המצב . אך הדבר היחיד שעלה בידם היה לעכב את ביצוע ההעברות החוקיות של הקרקעות בממשלה . 'נערכו תפילות מיוחדות בכל בתי הכנסיות ובמקומות הקדושים בירושלים , בחברון , בצפת ובטבריה , בעד ביטול הצרה הזאת ... הוכרז על ימי צום כמה פעמים . מצב זה נמשך כשמונה חדשים , ובחודש סיון תרמ"ח ( 1888 ) הגיעה ידיעה שחברת מסילת הברזל יפו-ירושלים חושבת לשנות את התוכנית בנוגע למקום בנין התחנה הראשית בירושלים ... לבנות את התחנה במקום רחוק יותר , בדרומה של ירושלים ( מקום בו היא קיימת עד היום . ( ... דבר זה הביא רווח והצלה למפעל בנין השכונות היהודיות . אחרי מאמצים רבים עלה בידי הנהלת הועד הכללי לגמור את קניית שטח האדמה מצר דרום לשכונת מזכרת משה ואהל משה , לשם בנין השכונה כנסת ישראל' . " לאחר שנרכשו הקרקעות ניגשו לתעמולה מיוחדת להקמת השכונה , כשהמטרה להקים בתי מחסה לעניים . בשנת תרץ 890 ) ו ) הוציאה הנהלת 'הוער הכללי קונטרס ובו מאמרי תעמולה להקמת השכונה . הנהלת 'הועד הכללי פרסמה מאמר בכותרת 'יום לבנות גרריך , וצורפו המלצות מאת הקונסולים האנגלי והאמריקני . " הופיעה גם תוספת לעיתון ' הצפירה' משנת תרנ"א — בכותרת כנסת ישראל בירושלים — ובה קריאה להקמת השכונה t ' במעין המתגבר הולך ומתגבר הרעיון הנשגב "התנחלות בני ישראל על ארמת הקרש , " כנחל שוטף , כן הלוך ילך ושטוף , והגות מן המסלה כל אבן נגף וצור מכשול , עד כי עין בעין נראה אשר כבור הי חופף עליו , ואם נפשו אותה ויעש ! וביחוד עינינו תחזינה בהירחים האחרונים בתוך ירושלים העיר הקודש בכבודה ובעצמה , מכל עברי העיר , מכל פנותיה ישמע אך קול מבשר מבשר ואומר 1 "יום לבנות גדריך , "' • 'עת לחננה בי בא מועד , " "עת לבנות ... " ! ערות היא בישראל , החברות הרבות הנוסדות בעת האחרונה למטרה זו ... עדים המה כי הרעיון היקר הזה גבר ועשה חיל , ויך שורש בלב בני ציון היקרים לדאוג למצב שיש בו ממש , שאיננו תלוי על בלימה . • על כל החברות הנכבדות האלה ... נוספה עוד חברה אחת כבודה , אשר בה התקוהיותר נשגבה כי חפץ הי בידם יצליח , באשר ראשי העדה עומדים בראשה . שם החברה הזאת "כנסת ישראל . '" בהמשך הפרסום מופיעה קריאתו של ר' שמואל סלאנט לראשי ה'כוללים , ' שיחלו במפעלי-בנייה . " לאחר התעמולה ניגשו להכנת כתב הייסור של השכונה , וזה לשונו ?-. בעזה " י , אנחנו החתומים מטה הננו בכל לב ובכל נפש להכתב בספר החברה המפוארה כנסת ישראל , אשר אגודתה על ארץ יסדה לקנות שדות לבנות בתים לעניים ולתת עבודה ואומנות פעולה וחיים , לכל הבא לעבוד עבודה בשדה החברה , בבתיה ובחצרותיה ... והי יגמור בעדנו ויטענו בגבולנו ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלם . והכל כאמור בספר החברה כנסת ישראל ובאנו עה"ח ביום גי שהוכפל בו כי טוב , יום שבו נולד מושיען של ישראל זי ארר שני חרנ"א לפ"ק' . " במרוצת הזמן הופץ תקנון החברה , וממנו יכולים אנו ללמוד על מטרות הקמתה , מחיר הנחלאות , חוקי החברה , זכויות החברים והנדיבים , הנהגת החברה , סדר חלוקת הבתים לעניים , חובות דיירים ועוד . " ... 11 ו . הורביץ , מוסד היסוד . עמי . 112 . 260-259 שס . עניי . 111 . 241 הצפירה , כ"ד באדר בי , תרנ"א , שנה שמונה עשרה , הוספה לגיליון מסי , 68 עמי . 114 . 275 על השכונה כנסת ישראל ראה : בבית הספרים הלאומי , קול קורא לבניית בתים והתקנות בנוגע לתומכיה . . 115 וראה על השכונה : פרוש-גליקמן , עמי . 115
|
|