|
|
עמוד:249
בהגבלות אדמיניסטרטיביות שונות — בין היתר , מתוך מגמה לבסס את מעמדם של הסוחרים הרוסים שזה מקרוב באו . יהודי בוכארה נקלעו אפוא בין הפטיש והסדן , והבינו כי עליהם לעזוב את ארץ מגוריהם . מבחינתם לא היה שום פתרון גאוגרפי שיובל להתחרות בארץ ישראל ; ארצות הגירה אחרות , כאמריקה , שהיו מוקד משיכה ליהודי מזרח אירופה , לא משכו את יהודי בוכארה , ועליכן עלה רובם המכריע לארץ ישראל . אין ספק , שמסורת הגעגועים לציו ן ולירושלים חיזקו את המגמה הזאת . סיבה נוספת לעלייתם של יהודי בוכארה רואה זאנד בהתפתחות תודעתם הלאומית העצמית , במקביל להתפתחות תודעה זו באותם הימים אצל עמי אסיה התיכונה , דוברי הלשון התורכית ובני הדת המוסלמית . תנועה לאומית זו החלה מתחזקת בשנות ה 80 של המאה ה . 19 אחד מצעדיה הראשונים היה ייסוד בתי ספר בנוסח חרש , שבהם למדו לא רק את תורת האיסלאם , אלא גם לימודים חילוניים . לדעת זאנד ישנן תופעות מקבילות מעניינות למרי בין האידאולוגיה של תנועה זו לבין האידאולוגיה היהודית הלאומית , בפי שהתגבשה אז בקרב העדה הבוכארית ויהודי אסיה המרכזית . אחת מתוצאותיה של אידאולוגיה זו היתה הקמת מרכז ליהודי בוכארה , לא בבוכארה עצמה , אלא דווקא בירושלים . חלק נכבד בייסודו של מרכז זה הוא מייחס לר' שמעון חכם , מחכמי בוכארה שעלה לירושלים , ואשר השתדל לקרב את התרבות היהודית המודרנית שנוצרה במזרח אירופה לתודעתם של בני העדה הבוכארית . חכם תירגם כמה מספרי תקופת ההשכלה לשפה הבובארית , ביניהם 'אהבת ציון' של אברהם מאפו , שהפך בפי יהודי בוכארה לסיפור פול ק לור עממי ושמו : 'אמנון ותמר . ' בעקבותיו ובהשראתו תורגמו מעברית לשפת יהודי בוכארה עוד יצירות רבות מן הספרות האירופית . 27 אכן , קשרם של יהורי בוכארה לארץ ישראל ולתנועה הציונית המתחדשת נתחוק מאר בסוף המאה ה , 19 ובני עדה זו נטלו חל ק נכבד בפיתוחה של ירושלים על ידי הקמת שכונתם המפוארת בתוכה — הלא היא שכונת 'רחובות , ' הידועה בשכונת הבוכארים . ב 889 ו יסדו העולים מבוכארה בירושלים את התאחרותם הראשונה , שנקראה 'חברת חובבי ציון מקהילה קדושה בוכארה וסביבתה . ' בעבור שנה הקימו את 'חברת חובבי ציון לבנין בתים בער אנשי בוכארה וסמרקנר ותאשכאנד ואגפיהם בירושלים תובב"א על מקום הנקרא "רחובות . "' הוקם גם וער לעדה הבובארית , ובו שבעה חברים , שהיה ממונה על ניהול השכונה — ניהול החברה בענייני הבנייה , חלוקת הדירות , גביית הכסף וקביעת תקנות החברה . השכונה נרשמה כ-הקדש עולמי לעדת הבוכארים 'לא ימכר ולא יגאל עד ביאת הגואל . "' חוברת התקנות של השכונה פותחת במלים אלו . 'התיסדות החברה נעשה בחודש סיון התר"ן מאנשי בוכארה , סמרקנד וכוי / היא נדפסה בתרנ '' א , וכוללת מבוא , תקנות , ותוספת תקנות . בשנת תרנ"ח פורסם גם פנקס תנאי החברה — 'חברת רחובות . 21 '' בשנת תר '' ן , לפני פירסום החוברת , נתפרסם 'קול הקורא' דלקמן ? לכבוד קהל עדתינו השוכנים בארץ לא להם ... זכינו לראות על חרבות ירושלים חברות יפות ונאות , " אהל משה" לאחינו הספרדים ... "מזכרת משה" לאחינו האשכנזים ... "משכנות ישראל , " " אבךישראל , " "בית יעקב , " 'בית יוסף , '' "נחלת שבעה , " "מחנה יאודה , " "נוה צדק' . "מאה שערים , " . 27 זנד , עמי ; 6-4 על ר- שמעון חכם ראה גם : יערי , יהודי בובארה , עמי . 28 . 25-21 יערי . יהודי בוכארה , עמי 7 ו , שם פרטים נוספים על תקנות השכונה ; בן יעקב , בובארה בירושלים , עמי 05 ו08- ו ; פירסט , ירושלים החדשה , עמי גוו ; 113— גליס , שכונות , עמי קיט-קבא . . 29 העתקי התקנות מתרנ"א ומתרנ"ח מצויים בבית הספרים הלאומי בירושלים . העתק התקנות בכתב יד משנת תרנ"א מצוי בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים , מאוסף א . גיני .
|
|