|
|
עמוד:243
לדרך יפו אצל בתי ויטנברג , והמה בנו להם בתי אבן בינוניים והשכונה נקראה בשם "בני משה , " ואצלה נספחו אחר כך בתים רבים ליחידים . ומיד באשר נפנתה החלקה הנזכרת מאהלים , עורר השר מר י . סבג את ראשי ועד מזכרת משה בלונדון לבנות בתים על הבכר הזה . והועד בראותו כי החברים היושבים בחשבונות הראשונות שנבנו כבר על ידה משלמים כהוגן מדי שנה בשנה זה חמש שנים , הסכימו להצעתו ויחליטו לבנות שתי שכונות על החלקה הזאת בעד עניי כל המקהלות . ולתכלית זאת פנו אל ראשי עדת האשכנזים והספרדים , כי ימנו מקרבם וערים אשר יפקחו על צרכי הבניה ואופני התשלומים . והם מיהרו למלאות חפצם ובמשך שלוש שנים נבנו שתי שכונות גדולות במקום הזה , אחת לאשכנזים ואחת לספרדים , שנקראו "ימין משה" על שם השר משה מונטפיורי' . גם גרייבסקי מספר בפרוטרוט על הקמת ימין משה לאחר פינוי המתנחלים הבלתי חוקיים מהמקום : 'היורש מר סבג מונטפיורי הציע לה"ה שמואל מונטגו , ארתור בהן והנרי האריס , אפוטרופסי "קרן מזכרת מונטפיורי בלונדון" ובאי בחם בירושלים הרי"מ פינס , ויבדל לחיים מר דוד ילין , לתת הלואה לשם בנין בתים במקום זה לעניי ירושלים בלי נשך , בתשלומים נוחים , במשך עשר שנים מעת כלות הבנין . האפוטרופסים הסכימו לכך ועשו חוזה עם ראשי עדת הספרדים והאשכנזים מירושלים להלוות להם 5 , 200 לירות שטרלינג ( לכל עדה 2 , 600 לי"ש , ( שכל אחת ואחת תבנה במשך שלש שנים 75 בתי מעון . הודות למרצו של הוער בירושלים נגמרו מאה וחמשים הבתים במועדם , בשנת תרנ"ב , ונמסרו לבעליהם . חלקת הספרדים נקראת '' רחוב יהודית" ( מונטפיורי ) וחלקת האשכנזים -רחוב נתן" ( אדלר . ( ' שלשה בתי כנסיות להם , שנים להאשכנזים , פרושים וחסידים , ואחד לעדת הספרדים , שנבנו על ידי בעלי הבתים בעצמם . כן נמצאו נדיבים לחדרי ת"ת ומקוה מים . במשך הזמן נתוספו קומות שבנו בעלי הבתים , איש איש על חשבון עצמו . מר יוסף סבג מונטפיורי כתב וחתם בערכאות תעודת כח הרשאה ! על חלק האשכנזים לר' יוסף ריבלין ועל חלק הספרדים לר' שמואל מיוחס , ועל ידם — הועד המרכזי , מצד האשכנזים : ר' נטע צבי המבורגר ור' דוד פיינשטיין , ומצד הספרדים : הרב יעקב מאיר , הרב אליהו פאניזיל , ר' יצחק אשכנזי ומורנו בר ארון . ' עוד נשאר מגרש גדול שמם , מעל בתי יהודה טורא , על יד טחנת הרוח , שעוד אפשר להקים עליו מפעל צבורי . חלק מן המגרש השמם הזה נמצא בגובה ההר , חפשי מכל צדדיו , מול הר ציון , וצופה על פני הירדן' . החוזים בקשר להקמת השכונה היו מחולקים לשניים : בין קרן 'מזכרת משה' לאלה שקיבלו על עצמם להקים את החלק הספרדי , בררום ( בלומר , רחוב יהודית , ( ובין אלה שקיבלו על עצמם להקים את החלק האשכנזי בצפון ( כלומר , רחוב נתן ) . בעיתון 'האור' מ 1892 מובעת דעה נגד הבנייה המתוכננת במקום . לדעת העיתון לא טוב שוועד ימין משה יבנה באן בתים לעניים , מאחר שהמקום קרוב למסילת הברזל , ועקב בניית המסילה התייקרה הקרקע מאד . ועוד מעיר הכותב , בי לכאן מגיעים התיירים לראשונה , ולא רצוי שלנגר עיניהם יזדקרו מיד בתי יהודים עניים . על כן הוא מציע למכור את הקרקע לעשירים , שיבנו באן בתים יפים , או , לכל הפחות , שהוועד עצמו יבנה כאן בתים נאים . . 7 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 255-254 ( בתוך : לוח ארץ ישראל טו-יט , שנת תו מ"ח . ( וראה גם ; לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי . 8 . 205 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 9 . 44-45 וראה פרטים על החוזים והתקנות של שני חלקי השכונה בארכיון הציוני ו רחוב יהודית ( הספרדים 27 / 16 — , ( ו / ג 5 ו ^ ? רחוב נתן ( האשכנזים ) . a / 153 / 127 / 17 — ובארכיון ההיסטורי של עירית ירושלים . . 10 האור , כ"ח בחשון תרנ"ג , שנה תשיעית , גיליון ח , עמי . 1
|
|