|
|
עמוד:220
לשכונת התימנים נחלת צבי גרמה לכך , שבחלק מבתיה התנחלו בני העדה התימנית . אחד מספרי הסיכום מציץ , כי השם 'שער הפינה' ניתן לה משום שבפינת השכונה היה מבוא , מעין שער . במשך הזמן איבדה השכונה את ייעודה הראשוני כשכונת מגורים 'מסחרית , ' ובץ המשפחות הרבות שנרו בה נוצר מיעוט תימני בולט בתוך רוב אשכנזי . ( מיקומה של השכונה ראה במפות בעמ' 56 ו ו . ( 224 פרט לבנייתן של שכונות סביב מאה שערים חלה גם פעילות של בנייה נוספת בתוך השכונה . נבנו עוד בתים רבים , שהשלימו את התוכנית הראשונית . הבתים נבנו בצפיפות , כשאחד נוגע במשנהו , והם מתלכדים כלפי חוץ בכעץ חומה . הבתים נבנו במלבן — מבצר בזעיר אנפין — ולו 6 פתחים מוגנים בשערי ברזל . בתווך היתה כיכר מרכזית , ובה בית הכנסת הגדול 'ישועות יעקב , ' מקווה טהרה , בורות מים , תנור אפיה וחנויות אחדות . במשך הזמן נבנו עוד בנייני מגורים ובנייני ציבור בתוך הרחבה , והצפיפות בשכונה הלכה וגדלה . ב 885 ו מוסר העיתון 'הצבי' על בניית תלמוד תורה במאה שערים . עד אז היו הילדים צריכים ללכת ללמוד בעיר העתיקה , ועתה זכו לתלמור תורה משלהם במאה שערים . אנשי השכונה ישלמו מס בעבור התלמור תורה , ברי לכסות את ההוצאות . על התפתחותה של מאה שערים ועל הקמת התלמוד תורה והישיבה הגדולה בחובה מוסר דברים מפורטים לונץ לשנים תרמ"ג-חרמ"ד : 'ושכונת מאה שערים הלכה ונתגדלה , חבריה הוסיפו בנינים על בניניהם ואצל בניניהם , וגם בנינים של יחידים נוספו מכל עבריה עד כי הסביבה הזאת קיבלה כבר אז צורה של עיר מיוחדת , המתרחבת ומתגדלת משנה לשנה וכבר נמצא הדרישה והצורך ליסד בה בית תלמור תורה לבלי ייאלצו הילדים הרבים לכתת רגלם ללכת להתלמוד תורה שבפנים העיר . והרב הגאון כמו"ה שאול חיים הורביץ ... עלה בעת ההיא ירושלימה ויתיישב בשכונת מאה שערים ... מהר לייסד תלמוד תורה וישיבה שקראה בשם תלמוד תורה וישיבת מאה שערים ... וזה היה תחילת ביסוסה של מאה שערים לקהילה שלמה מיוחדת ומשוכללת בבל צרכי הציבור . 66 ' בספרו , בפרק המתייחס לסוף שנות ה , 80 כותב וייס על עור שני בתי כנסת בשכונה , של ר' שוורץ ושל גב' דיוויס 'אהל שרה' . הוא מציין גם , כי במגרש שליד השכונה נמצאת טחנה , שהיתה שייכת לד' ליב פרידלנדר . הטחנה נמצאה מחוץ ל'חומות' מאה שערים , ולכן נקרא השער הפונה אליה מתוך השכונה 'שער הריחיים . 61 ' לעומתו מציין המבורגר , כי ר' משה ליב ( אריה ) הקים טחנה מררכית ( לקמח ) במקום שהיתה אחר כך מאפית ברמן וגם בית בנה שם . ורבי דוד פרידלנד הקים כבשן לשרוף אבנים לסיד במגרש שהיום בנויה עליו שכונת בית ישראל 'ולא הצליח ונתבטל ה כבשן' . " לגבי אותו פרק זמן כותב וייס גם על הקמת מעין שיכון עולים ליד מאה שערים , לקליטת משפחות מן העלייה הגדולה שבאה מרוסיה . היתה זו החצר של שרה מבריסק , שליד השכונה . היו שם 8 חדרים כפולים , ו 4 מהם נשכרו בעבור העולים . נבנה שם גם בית חדש ' . גם לונץ מציין את דבר קיומה של קבוצת בתים מיוחדת בשכונה , השייכים לגב' דיוויס , אשר לה בתים גם סמוך לשכונת שערי משה ( בתי ויטנברנ ) ובנחלת שבעה . . 64 שפירא , מחוץ לחומה , עמי . 65 . 61 40 ה » בי . גי בכסלו חו מ"ה , שנה ראשונה , גיליון ה , עמי . 2 על בתי תלמוד תורה חדשים במאה שערים ובמזכרת משה ראה . לונץ , ירושלים , ב , תרמ 'ז , עמ' 47 ז « 4- ז . . 66 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 250 ( בתוך . לוח ארץ ישראל טו-יט , שנים תרמ"ג-תרמ-ד . ( בקשר לספר התקנות לחברת תלמוד ו / ורה במאה שערים - . rwo הלוי שושנה , עמ' ג 9 ו . . * 48 המבורגר , עמי מב-מג . . 67 וייס , בשעריך , עמ' 49 ( מתייחס לשנת 1889 לערך . 69 . ( וייס , בשעריך , עמי . 68 . 49 שם , עמי . 70 . 45-44 על בחי הגברת ריוויס ( דעוויש ) מאמריקה ראה ו לינץ , לוח לחרס"ג , עמי . 70
|
|