|
|
עמוד:219
בניית 'שער הפינה' והמשך גידולה של מאה שערים הקמתה של שכונת התימנים השלישית , נחלת צבי , סמוך מאוד למאה שערים הוותיקה , מצביעה על תופעה בולטת ואופיינית בהתפתחותה של ירושלים היהודית שמחוץ לחומות . שכונות קטנות רבות נבנו בצמידות לשכונה גדולה זו , שהיתה למוקד יישובי חשוב בתחומיה של ירושלים החדשה . שכונה קטנה אחרת , שנוסדה בשנות ה 80 ליד מאה שערים , היא שער הפינה . לפי 'ספר התקנות ואופני הבנין והפרעוף של השכונה היא נוסדה בשנת תרמ"ט , ותוכנן לבנות בה 30 בתים . על בניין שכונה זו כותב גרייבסקי י 'בשנת תרמ"ז-תרמ"ח התעסקו רבים ב"בניינה של ירושלים , " מי לשם מסחר ומי לשם מצווה . בהם ר' בצלאל לאפין ור מאיר שמעון ליבראכט ; הם עם חבריהם ר' אליהו גודאל ור' זאב ספיר יסדו אז "חברה לבנין בתים ע '' פ תוכנית , " שנתנה את האפשרות לכל אחר לרכוש לו בית בתנאים נוחים על ידי תשלומים לשיעורים . הם הצליחו אמנם להקים שכונה , בין מאה שערים לבית ישראל , והיא היא שכונת "שערי פינה , " בת ארבעים דירות הקיימות עד היום , בתוספת דירות מספר של יחידים , רובם ככולם תימנים . מייסדיה , שרצו לייסרה על בסיס מסחרי , לא הצליחו והפסידו הרבה מכספם . 63 ' נראה שקירבתה של שכונה זו . 59 נרייבסקי . ספר הישוב , עמי , 49 וראה גם : פירסט , ירושלים החרשה , עמי . 40 . 72-71 שפירא , מחוץ לחומה , עמי . 61 . 60-59 ילין . ד , כתבי , א , עמי 77-76 ( ט"ו באלול תרנ"ו . 62 . ( הלוי שושנה , עמי ו . 23 וראה עליה וגם על מזכרת ( נחלת ) צבי אצל : לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי ו . 205-20 ג . 6 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ו ; 3 הנייל , זלייר , רי אליהו גודאל , תרצ"ב , עמי ג-ה . נבנו 30 דירות , ואחר כך הוסיפו התושבים עוד 45 דירות . ו'נמצאו נדיבים שהקדישו בתיהם וחצרות , לכולל "ארץ תימך בירושלים לתמיכת תלמידי החכמים שתורתם אומנותם . כן בנו בשכונה הזאת גם בית מדרש לתורה ולתפילה . ' אחד הנדיבים , 'רי יעקב אריה סאלפנדי מדירקהים ... הקדיש שלושה בתים ובור מים לבית תלמוד התורה " , תורה אור , " בשכונה הזאת . ' הדבר נחקק במצבת אבן על בור המים , שנקרא 'באר יעקב' על שמוי . אחד המקורות המסכמים מציץ , כי 'בשנות תר"מ-תר"ן התעוררו אחדים מיהודי תימן שהתגוררו לא רחוק מן הכותל המערבי במקום הנקרא 'מיידאך , ויעבירו קול במחנה לעלות ולבנות . ויקנו שטח אדמה מערבה למאה שערים מחברת 'כל ישראל חברים' וחלקוהו לארבעים ואחד מגרשים בן 75 ו אמה כ"א במחיר 00 ו נאפוליאון בתשלומים שבועיים של חמשה גרשים במשך 40 שנה ויסדו את השכונה ... ויקראוה בשם נחלת צבי . כמובן שסגנון הבנייה היה תימני . רחובות ופרוזדורים רי צרים , עליות בתים ומרחפים , הכל בצפיפות רבה . ' מקור זה מוסיף , בי בשכונה הקטנה נבנו 5 בתי בנסתי תמותת הילדים הרבה היא שהביאה בעקבותיה בניית בתי כנסת בידי המשפחות האמידות , אם לזכר בניהם הנפטרים , ואם לשם סגולה . דומה , כי תהליך התנחלותם של התימנים בנחלת צבי מסמל שינוי במעמדם של בני ערה זו בעיר . על תמורה זו מספר דוד ילין לשנת תרנ"ו : ( 1894 ) עם עליית התימנים לירושלים נוסדו ועדים , ואנשי חסד נאספו לאסוף נדבות ולהשמיע על השקלים לטובת אחינו המאומצים האלה , לבנות להם בתים ולהספיק להם אוכל ולפקח על כל צרכיהם . כי היה היו אז בגמולים עלי אמם ובתינוקות שלא למדו עוד ללכת . אך למן היום הוא ועד עתה כבר עברו 3 ו שנה , וזה רבות בשנים אשר הפקיעו אחינו אלה את עצמם מידי פטרונותם של אחרים ויצאו לרשות עצמם ... הם חרוצים ומוצאים מיני עבודות ומיום ליום גדלה עצמאותם ומתמעטת תלותם בצדקה ובפשיטת יד' .
|
|