|
|
עמוד:196
קונסטנטין , תמכו בחברת הספנות , ועל כן יסדו , בתחילת 1858 את 'הוועד הפלשתינאי . ' למזכיר הראשי התמנה מנסורוב , איש משרד החוץ . ב 20 בספטמבר 858 ו הועלה לראשונה בטקס רישמי רגל רוסי על בית הקונסול הרוסי בעיר . " בסוף שנות ה 50 ובראשית שנות ה 60 עדיין ייצגו שני גופים עיקריים את האינטרסים הרוסיים בירושלים ו 'המשלחת הדתית' ( השנייה , ( בראשות קיריל נאומוב , ו'הוועד הפלשתינאי , ' בראשות מנסורוב , שפעל בשיתוף עס הקונסוליה שהוקמה באותה עת . כפי שכבר ציינו פרצו סיכסוכים בין שני הגופים , ויד הוועד היתה על העליונה . לבסוף , ב , 1863 הוחזרה המשלחת לרוסיה . בטרם צאתה עוד הספיקה המשלחת לבקר בחריפות את פעולות הבנייה של הוועד במגרש הרוסים . המשלחת דיווחה על מחדלים וקיצוצים שעשה הוועד בבניית האיזור , ולטענתה לא בוצעו דברים רבים על פי התוכנית המקורית . הוועד הואשם בחסכנות יתר , מה שגרם לצליינים — לדברי דו"חות המשלחת — סבל רב , כי חסרו מקומות ושירותים נאותים בעונות הצליינות . הוועד הואשם במסירת חדרים שלמים לקונסול , למזכירו , למשלחות דואר וכדומה , וכך נותרו עשרות צליינים בלא מקומות לינה . הדו '' חות השליליים של המשלחת הדתית הרוסית על פעולות הוועד הפלשתינאי , הצפיפות הנוראה במגרש הרוסים , שנועד לשרת 2 , 000 איש ולמעשה יכול לקלוט רק , 800 וחוסר המעש מצד הוועד למען בני הערה הפרווסלווית בארץ הקדושה — כל אלה עוררו תשומת לב ביחלונות הגבוהים' של המימשל הצארי , והוחלט להעביר את תפקידי הוועד לגוף אחר . הפעם היתה זו 'הוועדה הפלשתינאית' ( במקום קומיטת — קומיסיה , ( והיא קיבלה על עצמה את פעילות קודמתה ב . 1864 ההרכב האנושי של הגוף הוה אמנם היה חרש , אך המבנה היסודי נשאר דומה . הוועדה היתה כפופה כפיפות יתר למשרד החוץ הרוסי . הפעולות הצטמצמו בטענה של חוסר תקציב , אך הדבר נבע בעיקר מהפסקת התעניינותו האישית של הצאר בפעילות הרוסית בירושלים . בוועדה המשיך למלא תפקיד חשוב ראש הוועד הקודם — מנסורוב — שהיה מבעלי ההשפעה ומן הקובעים העיקריים בענייני רוסיה בירושלים במשך 25 השנים הבאות . השפעתו היתה כה ידועה בירושלים , עד שתושביה כינוהו מנסור פחה ' . מפעולותיה החשובות ביותר של הוועדה היו חנוכת הכנסיה הקטנה במגרש הרוסים ופתיחת מקומות קדושים בפני הצליינות הרוסית . בשנים 1872-1866 טיפלו בסידורה הפנימי של כנסיית ' השילוש הקדוש , ' וזו נחנכה ( ראה עמ' ( 106 ברוב פאר , בהשתתפות הנסיך ניקולאי ניקולאייביץ הבכור , ואנשי דת נוצריים מכל ארץ ישראל . בהעדר בנייה נוספת נשאר מצב איכסון הצליינים חמור . הצפיפות הלכה וגברה , כי הצליינים כבר היו מגיעים באלפיהם , ושוב היה צורך לאכסן אנשים במנזרים יווניים , שכבר ב 1859 הוגדרו כבלתי ראויים ללינת אדם . בתקופות הדוחק הגדולות נטו אוהלים במגרש הרוסים , אך בגשם הירושלמי הוצפו האוהלים מים . הוחלט אפוא לבנות קומה שנייה לאכסניות במגרש הרוסים . הבנייה בוצעה בחוסר יעילות תוך סחבת , וגם מצבם של המבנים הקיימים התערער . בכלל מתקבל הרושם , כי במגרש הרוסים בתקופה זו שררה הזנחה . בראשית שנות ה , 80 כאשר מסביב למגרש הרוסים קמו שכונות מגורים חדשות , רבו התלונות על אשפה המצטברת במקום . הבורות לריכוז האשפה שבשטח המגרש לא יכלו לקלוט את הפסולת שהותירו אחריהם אלפי הצליינים ששהו כאן מדי שנה , וגם סילוק האשפה . 79 שם , עמ- 6-24 ג . על הקמת חברת הספנות ראה שםל עמ- : 18-16 נ 1 ימן ( עמי ( 231-251 מציץ לשנות ה 60 כי הקונסוליה הרוסית נותנת חסות כמעט רק לרוסים לאומיים שמספרם קטן ביותר . . 80 שם , עמי : 59 הופווד עמי . 81 . 85 על פעולות הועדה : ראה : החברה הרוסית , דמיטרייבסקי עמ . 82-5 »
|
|