|
|
עמוד:176
בעיות כלכליות של תושבי הארץ מחד גיסא , ותביא לעלייתם של יהודים מהתפוצות מאידך גיסא . כך תופרה הארץ השוממה , וכך יוכל היישוב להתקיים מבחינה כלכלית ללא ה'חלוקה' שנגדה יש להילחם וצריך להפסיקה . הקשר בין בנייתן של שכונות ירושלים והקמתה של פתח תקוה הוזכר גם בעת חנוכת בית הכנסת בשכונת משכנות ישראל בחול המועד פסח , תרל"ז . מספר ר' יואל משה סלומון : ' בשעת החרוה ניגש הגביר הנכבד מר דוד גוטמן ז"ל — אחד החברים לשכונה זו ומבחירי המשתדלים לייסד אבן פינת עבודת האדמה על הרי ישראל , ויברך את ראש הרבנים ... בברכת " מזל טוב" בחרדת קודש . ויענהו הרב : יתן ה' ונזכה לברך איש את רעהו בברכה הזאת במהרה בחנוכת בית המררש הראשון אשר נדרתי , בעזרת השם , לבנות מכספי בקולוניא הראשונה אשר יזכני ה' לכונן על הרי קודשנו מיושבת מאחינו בני ישראל יראי ה' ותופשי התורה . וכל הקהל ענה אחריו — "אמן . '" דומה , אכן , כי הפעילות בירושלים נטעה תקווה בלבות חל ק מהעסקנים , כי תתחיל גם התיישבות חקלאית יהודית . כבר בשנת תרל"ה 875 ) ו ) הוצא כרוז בחתימת שניים מראשוניה של פתח תקוה , ובו נאמר ו .. ' . אנחנו רואים קרני עמוד השחר מתחיל להתנוצץ לאט לאט ואותות ישועה קרובה לבוא . נראה לנו שלא היתה כזאת מיום גלותינו מארצנו בבנין בתים רבים וקנין קרקעות הרבה . '' ... גם ב'ספר הברית והזכרוך של חברת 'אגודת מיסדי הישוב' בפתח תקוה ( ' הירקונים ( ' אנו מוצאים על ההשפעה הרבה שהיתה לייסוד של השכונות על רעיון ההקמה של פתח תקוה : ' מי היה יכול להאמין לפני חמש עשרה שנה , שילך יהודי בחוצות ירושלים בצואר נטוי ופניו לא ישבע כלימות וריק ? מי היה יכול להאמין שישב יהודי בדד בטח ושאנן ומחוץ לעיר מושבו ואין מגור מסביב ? מה גדלה שמחתנו בראותנו את חברת מאה שערים בנויה לתלפיות ומה תגלנה כליותנו על חברת משכנות ישראל המתנוססת בהדרה האח 1 האח 1 בראותינו חברות אבן ישראל בית יעקב , נחלת שבעה , ויתר בנות ירושלים סביבה משובצים בפאר עדיים ומתנוצצים כספירים ביפעת זהרם ובכולם מלאים בני ציון היקרים , שוכנים שמה שלוים ושקטים ובטוחים ושאננים ואץ פרץ ואץ יוצאת ואץ צווחה ? ברחובותיהם , ובאשר עמדנו וראינו אותם כפעם הראשון חרצנו משפטינו כי הדבר הזה מבשר לנו צבא רב , כי כאשר פתחה ירושלים עיר הקודש את היקר והרחיבה מקום אהלה להביא בניה אליה , בן גם תמהר ותחיש ארצינו הקדושה להביא גם בניה עליה ותחליף לה משוד תנחומיה להשביעם ולענגם מטובה ועור נצא השדה ואנחנו נהיה הראשונים לסול המסילה לשאר עם ה' וישובו בנים לגבולם . " ' ... גם מקורות מסכמים עומדים על הקשר בין הקמת השכונות לרעיונות לגבי חקלאות . מודגש , שברוב השכונות הראשונות ניטעו אילנות וגני ירק בתוך השכונות ובסביבותיהן , הדבר נעשה על פי תוכנית ק בועה מראש , בתוך השכונות ובסביבותיהן , ובכמה שכונות נעשו פעולות אלו בקנה מירה גדול . בך , למשל , נזרעה חיטה בירי הוועד בתקופה הראשונה לה חייסדותה של משכנות ישראל , על שטח גדול של אדמת החברה , והוועד של חברת 'מאה שערים' קנה שטחי ארמה גדולים בקירבת קבר שמואל הנביא למטרות חקלאיות . " רעיון בניית השכונות בירושלים קרוב וקשור היה לרעיון השיבה לעבודת האדמה . אף נראה , כי המשבר בבנייה ב 877 ו זירז וחיזק את תוכניות ההתיישבות החקלאית . מבחינה כרונולוגית נראה . 154 יהודה וירושלים ( קרסל , ( עמי us . 19-6 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 136 . 24 דרויאנוב , כתבים , ג , עמי , 279 וראה גם : פתח תקוה ( קרסל 75 , ( שנה , עמי 7 . 37 , 35 ג . 1 ררויאנוב . כתבים , ג , נוספים ומילואים , א , תרמ"א , עמי 1 309 על מקור זה ראה נם ו שושנה הלוי , עמי . 144-145 וראה גם : א . ריבלץ , מאה שנה , עמי 6 ג . . 138 ראה , למשל : הורביץ , מוסד היסוד , עמי . 72-71
|
|