המשבר בהקמת השכונות והקשר לראשית ההתיישבות החקלאית היהודית

עמוד:175

;( 1875 ) קניית חלקת הקרקע שליד קבר רחל — אף זאת בתרל"ה 875 ) ו ) . והיו עוד תוכניות . כל ההתפתחויות הללו חלו במקביל לתהליך הקמתן של השכונות היהודיות החרשות מחוץ לחומות ירושלים . אף נראה , כי תהליך בנייתן של השכונות קשור היה בצורה מסוימת גם ברעיו ן השיבה לעבודת האדמה יי . ' כריכת רעיון עבורת האדמה בבניית השכונות מצויה גם בדברי מונטפיורי : ... ' אם תשאלוני איזה דרך נבור לרווחתם ולישועתם ( של תושבי ירושלים , ( אז אענכם — בחרו בדרבים אשר יעצו הם בעצמם , וראשית כל בנו בתים בירושלים . קנו אדמה בסביבות ירושלים , והקימו שורות של בתים מתוקנים בטעם אירופי , ובתוך הרחוב יהיה בית כנסת , בית מררש ובית מרחץ . ולפני כל בית תהיינה כיכר גדולה לנטוע עליו זיתים וגפנים , וכל מיני צמחים נחוצים למען הרגל את יושבי הבית לעבודת אדמה' . הקשר בין בניית השכונות בירושלים לראשיתה של ההתיישבות הח ק לאית בארץ ישראל משתקף היטב גם בעובדה , שחל ק מנושאי דגל הבנייה מחוץ לחומות , כיואל משה סלומון ורוד גוטמן , היו אחר כך גם בין מניחי היסוד למושבה הראשונה בארץ ישראל — פתח תקוה . כך מוצאים אנו גם בעיתונו של יואל משה סלומון , 'יהודה וירושלים' משנת תרל"ז , ( 1877 ) בראש הגיליון הראשון , את הפסוק : יובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פריים' ( ישעיהו סה , כא , ( והכותב עומד על ערכן של השכונות הראשונות בירושלים להתפתחותו העתידה של היישוב ולמה זה מחייב : ימה יקרו לנו מראות אלקים ! הנגלות לעינינו מעל כל הבניינים החדשים מהחברות היקרות אשר יסדנו סביבות עיר קדשינו ירושלים ו "נחלת שבעה , " "מאה שערים , " "אבן ישראל , " "משכנות ישראל" ו"בית יעקב ... " מה יגל לבנו בראותנו , אשר תחת סלעי מגור ואבני ציה אשר עטרו את כל המקומות ההם , יתנוססו עתה נאות שלום ומשכנות מבטחים לבני ציון היקרים . האח ! מי מילל לנו זאת מזה שנתיים , בשקול כל איש אגורת כסף לאגודת חברת "מאה שערים" כי כעת תראינה עינינו יותר מחמשים בתי חמד עומדים לתלפיות ושארית עם עני ודל יתענג שמה , בצאתם ממעון צר ואפל לשאוף רוח צח שפיים , שואבים מים בששון מבור גדול חפרוה מיסדי החברה ... מי הגיר לנו במועד שנה העברה , בעת ירינו אבן פנת בתי חמד , "אבךישראל" ו"משכנות ישראל '' כי לעת כזאת נתענג לחזות משכנות מבטחים , בנויות בסדר ישר , ומיושבים מבני ציון היקרים ... דבר אלקינו זה ! אשר קוינו לו , דברו הטוב אשר דבר ביד עבדיו הנביאים , "ובנו בתים וישבו" הוא אשר סמכתנו . זרוע ה' היא עזרנו , וחתן לנו כוח לעשות חיל , כי עת לחננה כי בא מועדי . ' אכן , לא רק "ובנו בתים וישבו" — השמיענו הי הלא גם -ונטעו כרמים ואכלו את פריים" — דבר אל בקדשו — שתי הבטחות נעימות אלה , מפי עליון יצאו וצבא וקץ אחד לשנימו . ובראותינו כי חפץ הי הצליח בידינו בדבר האחד , באופן נפלא — מדוע לא נשים תקותינו , בי אם אך נתנה יד גם לדבר השני , זרוע ה' תתמכנו ובו נעשה חיל . '"' בהמשך קורא סלומון להצטרף למפעל יישוב ארץ הקודש — בניית מושבה חקלאית . הוא מציע לרכוש נחלה , וכל הרוצה לקנות ולהתיישב יודיע כל בך , ואז יחלקו את המחיר בין הקונים . עבודת הארמה היא הרעיון העיקרי שבעניינו פונה הכותב . הבעיה היא את מי ליישב תחילה — את יהודי הארץ המעוניינים בכך , או עולים מחוץ לארץ שיצליחו בכך . ההתיישבות תפתור 0 גו . פלס , עמ- , 150 הערה , 12 ובנספח . וראה המקורות השונות שם ; על כמה מניסיונות ההתישבות ראה אצל חנני , תנועת ההשכלה . עמי . 56-45 וראה גם על תוכניות ההחישבות של גדליה וג'ון גאולר אצל : ירדני גליה , גאולי,- ורוזין , חיים גדליה . . 131 הלבנון . ט"ו באלול תרב"ח שנה חמישית , גיליון 4 ג , עמי ג ; 544-54 יהודה וירושלים ( קרסל , ( עמי 9-4 ו ( מתייחס לגיליונות הראשונים בתרל-ז 2 . ( 1874 ) גו . מצוטט אצל גליס , שכונות , עמי עח . . 153 יהודה וירושלים ( קרסל , ( עמ- . 7-6 וראה גס פתח תקוה ( קרסל 75 , ( שנה , עמי סנ . 26-

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר