|
|
עמוד:165
השטח הנותר נוסרה כעבור ומן שכונה של בני ארם צובא , בבל ופרס , והם בנו להם שם בתים קטנים ודלים . לדברי גרייבסקי הגיע מספר הבתים בשנת תרנ"דו 898 ) ו ) ל . ' 120 לונץ קורא לשכונה לעיתים גם בשם 'עיר הצדק' ( ישעיהו , א , כו . ( הוא מציין , שהיא מצויה ממערב לשער דמשק , על דרך דמשק , ומצפון לה שכונת הקווקזים בית שמואל . ב 884 ל נבנה בעזרתו של נדיב יהודי בשטח 'קריה נאמנה' שכונה 'אהלי יעקב' בית כנסת . על כך מספר 'החבצלת' מסיון תרמ"ד כדלהלן : 'ביום הראשון ט"ו לירח הזה הונח אבן פינה לבית הכנסת "בית שמואל וזכריה" אשר התנדב הגביר הנכבד וי"א מוהר"ר קלונימוס קלמן וואללרויך נ"י מלאנראן לבנות במגרש אהלי יעקב . לבר תושבי המגרש נאסף המון ארם רב מאחינו ב"י תושבי העיר ובתוכם רבים מנכבדי העדה ובהלל ושירים הניח הגביר הי"ו את האבן הראשון ואחריו נכבדי הנאספים . סעודה גדולה הוכנה בערב לתושבי המגרש על ה וצאות הגביר נ"י והשמחה והששון חגגו את החג הזה וישתו לחיי הגביר ומשפחתו וישירו שירי תודה והלל לה '' א . שכונת קריה נאמנה וגרורותיה לא זכו , כשכונות האחרות , לשמש בסיס להמשך התפתחותה של ירושלים העברית בתקופות מאוחרות יותר . במהומות תרפ"ט ( 1929 ) הן סבלו קשה — היו הרוגים ופצועים , מעשי שוד וביזה , נהרסו בתים ונשרפו 3 בתי הכנסת . כמעט כל היהודים עזבו את המקום ונשארו רק יהודים ספרדים מעטים . ברוב הבתים התיישבו מוסלמים ונוצרים . השכונה האחרונה שהוקמה בירושלים לפני שהחלה העלייה הראשונה ( תרמ"ב ) היא שכונת בית יעקב . זו נוסדה במערב העיר ב 877 ו והיתה השכונה הרחוקה ביותר מהעיר העתיקה . ער להקמתה של שכונת מחנה יהודה היתה מבודדת ומרוחקת משאר השכונות . אחר כך נבלעה ונתמזגה במחנה יהודה שנבנתה לידה ( בית יעקב נמצאת ממערב למחנה יהודה , ( אם כי הוסיפה לשמור על אופיה האשכנזי , לעומת מחנה יהורה שאובלסה בעיקר בתושבים מבני עדות המזרח . השכונה נקראה 'בית יעקב , ' על שם 70 הבתים שעלה בדעת המייסדים לבנות כנגד 'שבעים נפש בני יעקב' ( בראשית , מו , כז , ( אך רק 15 חברים בנו בתים במקום . האחרים הסתפקו ברכישת מגרשים , ובעבור שנים רבות הוקמו עליהם בתים גדולים ומודרניים . 84 את שכונת בית יעקב הקימה חברת משתכנים בהנהלת ר' משה גרף , אחד מהממונים של ? בוללות' הפרושים בעת ההיא , 'כולל הורודנא , ' שהיה גם חבר הוועד במאה שערים . הכוונה היתה לבנות בשכונה ב 10 בתים מדי שנה . פעיל ביותר בבניית השכונה היה ר' יעקב בלומנטל , שבנה באן מוסרות ציבור , מקוואות ובורות מים . גרייבסקי מוסר , כי המגרש של השכונה 44 , 000 — אמות — נקנה במחיר 500 נאפ"ז = ) נאפוליון זהב , ( וכי נבנה בית מררש גדול ושמו ' בית יהודה' . . 81 גרייבסקי . ספר הישוב , עמי . 28-27 גרייבסקי קובע את תאריך הקמת השכונה לשנת תרל"ט , ( 1879 ) מתוך הנחה שהבנייה במקום החלה רק בשנה זו , למרות התוכנית ו ראה גם גת , עמי , 299-298 ההולך בעקבותיו . וראה גם א . ב . ריבלין , ירושלים . עמי , 80 המציין , שהבנייה במקום נמשכה מספר שנים ? , גליס ( שכונות , עמי פו-פז , ( מציץ , שהמגרש נקנה בשנת תרל"ט , ובכך בוודאי טעה . לי נראה , על כל פנים , כי הבנייה החלה זמן לא רב לאחר שנת התכנון 875 — ו , כנראה ב . 1877 על בנייה נוספת בסביבה ראה גם : שפירא , מחוץ לחומה , עמ- . 45-42 . 82 לונץ , ירושלים , תרמ"ב , שנה ראשונה , עמי 2 ג5- ג ( בחל ק הלועזי . ( בית שמואל , אלה כנראה הבתים ממול הקונסוליה האמריקנית שבהם נמצא כיום בית המסחר הארמני לקרמיקה . 82 א . החבצלת , כי בסיון תרמ"ד וראה גם על ביקורו של הגביר הנ"ל בירושלים לפני כן בהחבצלת , י"ג בסיון תדמ"ד וכן אצל גאלדמאן , האסיף , תרמ"ד , עמי . 83 . 195 נרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 84 . 28 שפירא , מחוץ לחומה . עמי ; 94 וראה גם ; פירסט , ירושלים החדשה , עמי ; 79 העתק ישטר החלטה של השכונה משנת תרל"ט מצוי בארכיון ההיסטורי של עירית ירושלים . . 85 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 25 הנ"ל , זל"ר , ד , עמי , 20 , 8 ראה גם : גת , עמי ; 298 גליס , שכונות , עמי סט-ע .
|
|