|
|
עמוד:136
לעתים לא הקפידו החוכרים על המס הקבוע , ועשקו את העוברים והשבים . גביית רמי המעבר נמסרה לחוכרים תמורת תשלום שנתי קבוע . החל ב 884 ו נמסרה החכירה לירי אביו של שמעון רוקח , ואחר כך — לידי שמעון רוקח עצמו . בשנות ה 70 היו הכנסות עיריית ירושלים מהדרך ( הסכום שקיבלה תמורת החכירה ) 800-700 לירות טורקיות 700-600 ) לירות שטרלינג ) לשנה . ב 886 ו קיבלה העיריה 800 ו לירות טורקיות , וב 891 ו הגיעה הכנסתה , כנראה , ל 2000 לירות טורקיות ומעלה . עם הפעלת הדרך החלו מתפתחים לארכה גם מקומות החנייה והשירותים . חלקם כבר היו קיימים קודם ועתה קיבלו תנופה חרשה , וחלקם נבנו במיוחד לשירות העגלות . בירושלים החלה מתפתחת 'התחנה המרכזית' ליד שער יפו . כאן הוקמה תחנת שירות לעגלות ולנוסעיהן . בניית הדרך והקמת הטרמינל כאן גרמו גם לפיתוח הרחבות שמחוץ לשער ושמבפנים . מלונות , חברות נסיעה , סוכני תיירות וכיוצא באלה התרכזו כולם באיזור שער יפו י . סביב ענף ההובלות התפתחו בירושלים מלאכות שונות הקשורות בו : בניית עגלות ותיקונן , התקנת רתמות , פרזול וכדומה . מרכז זה של מלאכה ותעשייה זעירה התפתח אף הואבשער יפו . חלק ניכר מבעלי המלאכה ומהעגלונים היו יהודים וגרמנים , אך בין בעלי המלאכה והפועלים רבים היו גם הערבים . ל 875 ו כותב המבורגר בזכרונותיו : 'מחוץ לשער יפו עמדו כמה צריפים ובתוכם עבדו נפחים ערביים את מלאכתם ועשו מרא וחצינא ( מעדר וקרדום ) ופרסות ברזל לרגלי הסוסים והחמורים . וסמוך להם בצריפים אחרים , נגרים ערביים . ' ... גם ביפו התפתחו במשך השנים שירותי תיירות רבים . תחנת היציאה לעגלות שם היתה בשער ירושלים . התפתוזות רבה חלה גם בתחנות השונות בדרך . במוצא ( קולוניה ) היתה מעין אכסניה קטנה בבר מספר שנים לפני בניית הכביש . מיקומה של מוצא ליד הגשר הגרול ביותר בדרך לירושלים , בין העלייה לירושלים מצר אחד והעלייה לקסטל מצד שני , הביא להקמת תחנת דרכים במקום . יהושע ילין מספר , כי כבר בשנת תרכ"ב 862 ) ו ) נבנו כאן תחנה ( ח'אן ) ובית קפה לצרכי שיירות הגמלים והאתונות שחנו כאן בדרכם בין ירושלים ליפו . בשנת תרל"א ( ו 87 ו , ( כלומר שנתיים לאחר סלילת דרך העגלות , בנה ילין במקום בית מלון , על גבי מבנה רומי שהיה שם : 'תיקנתי וניקיתי את המרתף הנזכר ואחר כך בניתי עליו את שתי העליות הגדולות עם גזוזטרא יפה ... והשכרנו אותה לנוצרי . ' במרתף ( הוא המבנה הרומי ) לנו סוחרי העופות והביצים הערבים , עם חמוריהם ושני החדרים העליונים שימשו מלון ובית קפה לעוברים ושבים , שנהנו משירותיו הטובים של מלון חדש זה . במשך הזמן נבנה עוד בית קפה מעברה השני של הדרך , כך ששני בתי קפה , משני צרי הכביש , עמדו לשירות העגלות הבאות משני הכיוונים . תושבי ירושלים היו מגיעים בטיוליהם עד לבתי קפה אלה . עורך 'החבצלת , ' שערך מסע לכאן בשנת תרל"א ( ו 87 ו , ( מספר : 'ומהלך שעה וחצי מירושלים בקאלאניע ( היא מוצא ) מתנוסס בית משתה קאפפע גדול ורחב ידיים עם אורוות . 80 אבי-ונור , מאה שנה לדרך , עמי . 81 . 9 עד להקמת המלונות מחוץ לחומות היתה חברת קוק נוהגת להקים מחנה אוהלים ברחבה שמחוץ לשער יפו . ראה : אביצור , יום יום , עמי , 103 ולהלן עמי . 82 . 510 אביצור , מאה שנה לדרך , עמי . 10 ג . 8 המבורגר , שלושה עולמות , ג , תוספות עמי סא-סג , וראה שם גם פירוט על העגלה והנסיעה לשכונות השונות בעיר . . 84 ילין יהושע , זכרונות , עמי . 56-54 במקום כיום בית כנסת ובכתובת מעל לכניסה מצוי תאריך הבנייה .
|
|