מבנים ערביים מחוץ לחומות

עמוד:85

מבנים ערביים מחוץ לחומות החשוב מבין האתרים המוסלמיים הקדושים שמחוץ לחומות , פרט לזה של ינבי דאוד' בהר ציון וזה של א טור ליד כנסיית היעלייה לשמים , ' שעליהם עמדנו כבר — היה , כנראה , קבר שיחי ג'ראח , בדרך שבם סמוך לקבר שמעון הצדיק . המקום נבנה הרבה לפני המאה ה 9 ו , ושימש ואוויה ומדרסה . אך מבנה חרש — מסגד וצריח — הוקם בסוף המאה ה 9 ו , כעדות הכתובת שבחזית המסגר , המציינת את תאריך הבנייה — שנת גוגו להיג'רה 895 / 6 ) ו . ( על שמירתו והחזקתו של המסגר , היו מופקדים בני משפחת ריסי . רובינסון 838 ) ו ) מוסר , כי כאשר ממשיכים מיקברי המלכים' צפונה כ 5 דקות , מוצאים ממזרח לדרך שכם קבר של קדוש מוסלמי ושמו חוסיין אבן עיסא אל ג'ראח . לידו ח'אן קטן , הרוס בחלקו , בו אורוות לסוסים , אך אין בו חדרים לנוסעים . במפת ון דה ולדה מ 858 ו כבר נקרא המקום שיח' ג'ראח . 49 ונוימן 877 ) ו , ( המדגיש , כי למוסלמים קברי קדושים רבים , מציין מביניהם את יולי' שיח גיראח המשמש גם ח'אן . קבר קדוש אחר ( כיום ממערב לרחוב שטראוס ) נודע כ'נבי קימר . ' שיק מסמנו במפתו ( מ 894 / 5 ו ) — 51 על פי המסורת המוסלמית — כמקום קברו של הנביא עכאשה ( מחבריו של מוחמר . ( אך , מאחר שבאולם המקומר קבורים ארבעה אמירים ששם משפחתם הוא 'אל קימרי / קיבל המקום את השם 'נבי קימר . ' על יד המקאם , במכנים נפרדים , נמצאו חדרים ששימשו זאוויה , ושם גם התגורר השיח' ששמר על המקום . לדעת אחד המקורות נבנה המקום ב ו 25 ו . מבנה מוסלמי נוסף מחוץ לחומות היה מסגד יסעד וסעיד' בדרך שכם . '" מחוץ לחומות העיר העתיקה היו גם 'קצרים' — בתים בודדים מוקפים גנים וכרמים — שהיו שייכים לשיח'ים מוסלמים מכובדים . " נודעו במיוחד שני 'קצר אל ח'לילי / שנבנו כבר במאה ה 7 ו , האחד בבקעה והשני בוואדי ג'וז . שיח' מוחמר אל ח'לילי היה אז אישיות דתית מפורסמת , עתיר נכסים ובעל השפעה אצל השלטונות בירושלים ובקושטא . ה'קצר' בבקעה שימש לשיח' מעון קיץ . מעון החורף שלו קיים עד היום בראש גבעה שממערב למוזיאון רוקפלר . הוא נקרא בפי תושבי ירושלים 'קלעה' = ) מצודה ) על שום צורתו , או 'מנטרה' = ) מצפה ) — מפני שבעליו נהגו לשבת על גגו השטוח , ליהנות מהנוף הנאה , לנשום אוויר צח , ובו בזמן הם שמרו על יבול הכרם והגן . הבית בן שתי הקומות , שנבנה בסגנון בנייה מעורב , נראה למרחוק . בקירותיו בולטים מתמבים — עמודים המחזקים את הבניין — המשווים לו צורה של מבצר . בקומת הקרקע שני אולמות גבוהים ששימשו בית בד . באולם הכניסה אחסנו את הזיתים וחומרים אחרים הדרושים לתעשיית שמן הוית . באולם השני היה בית הבד עצמו — אבני הריחיים והמסחט . בקיר הדרומי של בית הבר — גומחות שבהן שמו את המספוא לבהמות העבודה שהפעילו את אבני הריחיים . בקומה הראשונה 3 חדרי מגורים מקומרים , ולצידם שני חדרים לעובדים ולמשרתים . כל השטח מן הבניין ועד לשיפולי הגבעה היה נטוע כרמי זיתים , ענבים , תאנים ושקרים . לשיח , מוחמר . 47 לנרמן ; קרק-לנרמן . . 48 רובינסון . מחקרים מקראיים . א . עמי S 55-J 54 וראה שם מספר פרטים נוספים על המקום . . 49 טובלר — ון דה וולדה , מפה ; במפת ווילסון , סקר מ 1864 / 5 מעויין המבנה בלבד , ללא שם . . 50 נוימן , עמי . 194-190 ו . 5 שיק . מפה , 52 . 1895 / 1894 לגרמן . המצטט או ! תזכיר ריצימונד למזכיר הראשי מיום 7 . 6 . 3 s ארכיון מוזיאון רוקפלר , תיק 52 25 / S 5 א . קרק-לנדמן , וראה שם פירוט על מבני הדת והקברים המוסלמיים מדווץ לחומות . . 53 כנעאן ( כרך 2 , 12 ג , 19 עמי ( 227 מוסר בי מבנה אבן זה כונה בכמה מחלקי ארץ-ישראל בשם יקצר והביקתה עצמה — ? ערישהי ימנטרהי ( מלונה ) ויקצר . ועל המלונות ראה : רון , מלונות .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר