|
|
עמוד:212
שאול , הנלחם את מלחמותיהם : אולי בפלשתים , ודאי בפושטים מן הדרום . ראשית המלוכה באזור זה , שהיה שולי ודליל מכדי שיוכל לגבשה בעצמו , באה אפוא מאזורי ההתנחלות הצפופים יותר שבצפון . השלב השני והמכריע בגיבוש האוכלוסיה המתנהלת חל עם כינון מלכות דוד בחברון . אוכלוסייתה של _ps יהודה ( ההר , לרבות שוליו במדבר , בנגב ובשפלה ) נותקה _על ידי הפלשתים מהיחידה המדינית לאומית הצפונית . הר יהודה הופך אז מאזור בתוך ממלכה לאומית רחבה יותר ' ) ישראל ( ' לליבה של ממלכה לאומית בפני עצמה ' ) יהודה . ( ' רק מכאן ואילך מופיע הגורם הפעיל 'יהודה' בתחום המדיני והלאומי כאחד . אין לו כל קיום כיחידה שבטית , והתפישה של 'שבט' יהודה היא תיאורטית והיסטוריוסופית מעיקרה . לכך כמובן יש השלכות להבנת המושג 'שבט' במסגרת יתר 12 'שבטי' ישראל , אך דיון זה חורג ממסגרתנו כאן . יש טעם רב בהנחה , כי בעת שהמערכת _השבטית משפחתית המגוונת _כל כך התארגנה במסגרת יחידה עצמאית , 'מוסדה' הזיקה בין מרכיביה על ידי רשימות גיניאלוגיות שיצרו קשר בין הגורמים השונים ואף ביטאו את מעמדם היחסי . תופעה כזו מוכרת בחברות שבטיות , ויש להניח שראשיתה כבר בשלבים קדומים , מרגע שהיחידות השונות החלו לחיות בשכנות . יש בידינו רשימות יחע * מפורטות , גם אם בעייתיות , של אוכלוסיית יהודה בהיקף הגיאוגרפי התואם בדיוק לימי מלכות דוד — הר יהודה , נגב יהודה ושולי השפלה . גם התמונה היישובית של הרשימות תואמת לאותה תקופה , כפי שעולה הן ממקורותיה והן מהסקר הארכיאולוגי . אף זאת , בגוף הרשימות משולב יחשו של דוד , והוא נקשר לבני רם , אחי ירחמאל וכלובי / כלב ; ויש בכך רמז לזמן הכתיבה של הרשימות שבידינו ( או לפחות חטיבה אחת מהן ) ולתפקידן החברתי פוליטי . מכל הסיבות הללו יש לקבל את הנחתו של גליל , כי עיקר רשימות היחש היהודאיות שבידינו משקפות את ימי מלכות דוד , שהקמתה היתה הדחף להסדרתן , כמו גם את 'מקומן בחיים . ' נראה , שבימי דוד ואף לאחריו נמשך תהליך של התיישבות נוודים , אשר במקרה זה כבר היו קשורים מראש ליחידה המדינית לאומית של יהודה . כאלה הם בוודאי הקינים , הנותנים את שמם לעיר בספר _מדבר יהודה ( הקץ , ( ומן הסתם התיישבו גם ביישובים שכנים , לצד היישוב הכלבי שכאן . לא מן הנמנע , שגם בני ירחמאל , או לפחות חלקם , התנחלו לבסוף בנגב או בשוליו , אך אין לכך עדות . ואילו באשר לקנזים , חולשתם ברשימות היחש לעומת מרכזיותם היחסית בשלבי העריכה המאוחרים שהדגישו את מסורותיהם הקדומות , מרמזת אולי לכך , שתהליך התיישבותם צבר תאוצה רק אחרי ימי דוד ; אך אין זו אלא השערה . לאור כל האמור לעיל , דומה שקבוצות הערים שביהושע טו משקפות , חרף זמנן המאוחר יחסית , הדים למערך המשפחתי ביהודה . קיימת התאמה בין דביר ( מהקבוצה החמישית ) והקנזים ; חברון ( הקבוצה השישית ) והכלבים ; הקץ ( הקבוצה השביעית ) 145 והשווה דעת _דה חס , . 1976
|
|