הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:183

מופיעים לוי ושמעון באזור שכם ( בראשית לד . ( ייתכן , כי יש בכך הד קלוש לעבר נוודי קדום בהר המרכזי , אולי נדידה עונתית מדרום ההר לצפונו , כפי שמוכרת עד ימינו " . סיכום היסטורי מכלול העדויות ההיסטוריות שבידינו מצביע , בדרכים שונות ובלתי תלויות זו בזו , לכיוון כללי אחד בהבנת תהליך ההתנחלות והיווצרות הממלכה הלאומית ביהודה : בתי אב , משפחות ותת שבטים ממקורות שונים התנחלו בהר יהודה בתהליך מתמשך . היו ביניהם קשרים רופפים , שקשה מאוד לעמוד על טיבם המדויק . מכל מקום , היו אלו אך חלק ממערכת קשרים מסועפת , שהקיפה אוכלוסיות בכל דרום p _# _, _7 ומרכזה , משני עברי הירדן , ולמשפחות המתנהלות היו לעתים קשרים הדוקים יותר עם יושבי אזורים שמחק ליהודה מאשר עם שכניהם להתנחלות . _כמו כן , בכל המקורות הקדומים לכינונה של מלכות דוד אין עדות לארגון כלשהו הנושא את השם יהודה , או לגוף בעל היקף נרחב יותר משל איגודי המשפחות . 'יהודה' הוא אפוא שם האזור בו התיישבו אותן משפחות שונות . ריכוזם של מסורות ההתנחלות ושל היישובים המופיעים בעקבותיה בהר , מראה ש'יהודה' ציין במקורו את האזור ההררי , וכך גם עולה מהאטימולוגיה שהוצעה לשם . ראשונים מצאנו בהר את משפחות כלב והקנזים , שמסורותיהם קושרות אותם לספר של מדבריות הדרום . משם הן חדרו לדרום ההר והתיישבו סביב חברון ודביר ; מעשה נבל מלמד על התיישבות הכלבים גם בספר המדבר ( אולי מאוחר יותר . ( ההתיישבות בדרום ההר היתה כרוכה במאבקים עם תושבים מקומיים , שמרכזיהם בחברון ודביר ( וענבי . ( הללו היו שמים מערביים , אולי בתוספת יסוד זר ( חורי ;(? הם מוצגים כיושבי ערים בצורות , אך מאידך נרמז , שארגונם משפחתי — בני הענק . הצגת החברה הכנענית _בהר יהודה כבעלת היבט כפול , עירוני ושבטי , תואמת לידיעותינו הכלליות על החברה השמית מערבית באל ף השני לפנה"ס ואופיה הדימורפי . הופעת אוכלוסיה אמורית עם אלמנט חורי בתעודה מחברון מספקת רקע היסטורי מתאים למציאות הקדומה , שממנה התפתחה החברה הכנענית המאוחרת בהר יהודה , כפי שניסינו לשחזרה מרסיסי המידע שבידינו . הבאים בתור בסדר ההתנחלות הם האפרתים , הגורם היחיד הנזכר כמיישב _את-צפון הר יהודה ( בית לחם וסביבותיה . ( מתמיה העדרה של מסורת התנחלות קדומה לגבי משפחה שבניה החזיקו יותר מ 400 שנה במלכות יהודה , ואשר היו להם סופרים לרוב . אין גם כל מסורת של מאבק בתושבים קודמים להם באזור התנחלותם . נראה , שמסורות כאלה אכן לא התקיימו , ומתיישבים אלו באו בזמן מאוחר במעט . בימי שאול ודוד הם מופיעים כמשפחה מרכזית כצפון ההר . יש אפוא לתארך את התיישבותם שם לזמן ביניים , שבין ראשית ההתנחלות לראשית המלוכה . מיקומם הצפוני ושמם מרמזים 91 לפירוש שונה במקצת ראה דה וו , , 1971 עמ' . 529

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר