|
|
עמוד:272
תמונה מקבילה עולה גם מחבליו האחרים של ההר המרכזי , אך דלדולם היישובי הקשה בתקופת הברונזה המאוחרת , בהשוואה להר מנשה , הביא בהכרח לשוני מסוים . כאמור , בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב-ג דמה מערך היישוב באפרים וביהודה לזה שרווח במנשה , אף כי מספר המרכזים המבוצרים — העצמאיים לשיטתנו — ו'בנותיהם , ' יחד עם מספר היישובים בכלל , פוחת והולך ככל שמדרימים . גם כא ן איפשרה הקריסה הגדולה בשלהי תקופת הברונזה התיכונה את תפיסתם של שטחים נרחבים על ידי מספר מרכזים בודדים ; 67 אך נראה , ששטחים אלה היו ריקים כמעט מיישובי קבע ( ראה להלן . ( דווקא ממלכתו של לבאיו , אשר שמו נכרך תמיד בפעילותם של העפרו וגורמים אחרים שאינם יושבי קבע , מצטיירת מן המחקר הארכיאולוגי כ'עןרונית' ביותר מבין ממלכות ההר המרכזי בתקופת הברונזה המאוחרת . שיחזור המיבנה המדיני טריטוריאלי של ההר המרכזי במאות י"ז-י"ד לפנה"ס מחזיר אותנו לסוגייה של קריסת מערך היישוב בשלהי תקופת הברונזה התיכונה . אם _אק היה אז ההר מפוצל ומפולג לשורה ארוכה של יישויות _חברתי ות פןליטיות קטנות ואוטונומיות ( או אוטונומיות למחצה , ( הרי יש בכך כדי להסביר את חוסר היציבות ומעשי האיבה אשר אפיינו את האזור בתקופה הנדונה ואת 'אפקט הדומינו' המאפיין את קריסתן של יישויות אלה , אם כי לא את הסיבות הסגוליות לקריסה . השפעות הגומלין החיוביות והשליליות בין יישויות פוליטיות שכנות , בעלות מיבנה חברתי והי קף טריטוריאלי דומים , החולקות תרבות אחת , ( peer polities ) נדונו לאחרונה באריכות במטרה להבהיר את תהליכי צמיחתן וקריסתן , המשותפים _בדרך כלל . מתברר , כי התמוטטותן _הבו זמנית ( כמעט ) נגרמת בשל יחסי גומלין ותהליכים הדדיים מגוונים 67 מקובל להניח , כי אזור ההר מדרום לממלכת שכם נחלק בין ממלכת ירושלים לממלכת דביר ( ח'רבת רבוד , ( אשר נוסדה במאה הי"ד לפנה"ס . וראה , למשל , נאמן , תשמ"ו , עמ' ; 471 הנ"ל , 1982 , עמ' . 215 ואולם שתיקתו של _עבד ח'בה מלך ירושלים ביחס לשכנתו הדרומית אומרת דרשני , בייחוד לאור סכסוכי הגבול עם שכנותיו האחרות — גזר ושכם ( לאגרות מירושלים ולגבולותיה של ממלכה זו ראה : נאמן , , 1975 עמ' . ( 119 — 104 מיעוט החומר הסטרטיגראפי מן החפירות המצומצמות בח'רבת רבוד היקשה מאוד על תיארוכן המדויק של השכבות מתקופת הברונזה המאוחרת , והוא נקבע באורח כללי בלבד למאות י"ד-י"ג לפנה"ס . ראה : מ' כוכבי ' , ח'רבת רבוד היא דביר , ' י' אהרוני ( עורך , ( חפירות ומחקרים : מוגש לפרופ' שמואל ייבין , תל אביב , 1973 עמ' . 55-54 לאור האמור סבורני , כי ראוי לאחר את הקמתה של דביר לשלהי המאה הי"ד לפנה"ס , ולכרוך אותה בתהליכי ההתיישבות שפקרו את רועי / נוודי ההר לאחר תקופת אל עמרנה . נראה , שהיישוב באתר לא היה צפוף ( ראה מאמרו של א' עופר בספר זה , ( וספק אם היה מבוצר ( שרידי 'החומה הכנענית' שוייכו לתקופת הברונזה המאוחרת על סמך שיקולים שבהגיון בלבד — כוכבי , שם , עמ' . 55 תודתי נתונה לז' הרצוג שהאיר עיני בנדון . ( 68 זרטל , תשמ"ו , עמ' Memory ofG . Ernest Wright , Garden City NY 1976 , pp . 39-45 ( eds . ) , Magnolia Dei : The Mighty Actsof God : Essays on the Bibleand Archaeology in and Amarna Administrative Terminology ' , F . M . Cross , W . E . Lemke & P . D . Miller E . F . Campbell , 'Two Amarna Notes : The Shechem City-State ; 221 ( בסקר אפרים נתברר כי חלק מן הנתונים המופיעים שם שגויים . ( Cambridge 1986 C . Renfrew & . J . F . Cherry ( eds . ) , Peer Polity Interaction and Socio-Political Change , 69
|
|