|
|
עמוד:214
את האחדות הזאת , כמו גם את טיב הקשרים ויחסי הכוחות בין הגורמים השונים . מחברה שבטית בעיקרה ממלכת יהודה עוברת בהדרגה להיות חברה לאומית יושבת קבע . יושבי ירושלים אולי מאמצים זהות עירונית נוסח זו שקדמה להם ; יושבי ערי השדה , ובוודאי אלה השומרים על מרכיב פסטוראלי בכלכלתם משמרים מיבנה , משפחתי , אשר בשום שלב אינו מגיע לכלל _מיבנה על שבטי של 'שבט' יהודה . המעבר מנוודות למלוכה מבטא מעבר משבטיות טהורה לסוג של לאומיות , המאגדת משפחות ובתי אב ; אך לא מעבר ממיבנה על שבטי , שכנראה לא נתקיים מעולם , למיבנה מלכותי עירוני , נוסח תרבויות המזרח הקדום . שאלה היא , עד כמה ניתן להסיק מניתוח זה של התהליכים ביהודה , אם מקבלים את עיקריו , לגבי שאר חלקי ההר המרכזי _ואח ישראל בכלל . לשאלה זו חשיבות עקב עושר המקורות המקראיים ביהודה , ה'מזמינים' יותר מכל אזור אחר עריכת סינתיזה , כפי שנעשתה כאן . לכך נוספים היקפו _הלא גדול של האזור , מספרם הלא גדול של אתריו וחלקם הגדול מאוד של האתרים המזוהים מביניהם . מאידך , העובדה שהמקורות כולם מראים על גוון מיוחד של יהודה בתוך מה שהפך לכלל ישראל , כמו גם היותו אזור שוליים בהר המרכזי ומובדל ממנו , מחלישים את כוח האנלוגיה . למרות זאת , דומה שיש בתהליכים שנותחו כאן משום פתח חשוב להבנת המעבר מנוודות למלוכה בכלל אזורי _pK _ _w _^ _x מעבר זה הוא כור ההיתוך להיווצרות הלאומיות הישראלית ותחילת גיבוש תרבותה הרוחנית , שחשיבותן חורגת הרבה מעבר לגבולות הזמן והמקום של עצם התהליך .
|
|