הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:170

מכל מקום , במסורות על התבוסה לפלשתים , השתלטותם על ההר ומדידתו של שאול כנגדם ( שמואל א , ד ; ח-יד ) אין _הר יהודה ותושביו נזכרים , ולו ברמז . על רקע זה בולטת בייחודה מלחמתו של שאול בעמלקים ( שמואל א , טו . ( מכל מלחמותיו הרבות בשכניו רק זו מתוארת בפירוט ( מלבד הקרבות בפלשתים , כמובן . ( משמעות מכרעת להבנת התהליכים המתרחשים עם הקמת המלוכה נודעת לתיאור מלחמה זו ( שמואל א , טו ד-יב : ( שאול פוקד ב'טלאים' ( טלם שבנגב — ? יהושע טו כג ) את צבאו , הכולל גם את איש יהודה ; הוא ממשיך ל'עיר עמלק' ואורב ב'נחל' ( ב-ה' הידיעה ;( שולח לקינים ואלו סרים מתוך עמלק ; מכה את עמלק מ'חוילה בואך שור אשר על פני מצרים ; ' מחרים את עמלק ; בדרכו חזרה מציב יד בכרמל , וממשיך בדרכו לגלגל . הרקע הגיאוגרפי לתיאור ברור : לפי כל המקורות חונה עמלק _בהר הנגב ובבקעת באר שבע ( ראה להלן ;( ה'נחל' באזור זה הוא בוודאי נחל באר שבע ' . עיר עמלק' עשויה אמנם להיות יישוב פרוז או אף מחנה או מאהל , בהתאם למיגוון המשמעויות של המונח המקראי 'עיר' ( למשל , במדבר יג יט . ( עם זאת , זיהויה בתל משוש שבנגב , בלב בקעת באר שבע , אפשרי בהחלט . כרמל הנזכרת כאן , היא בוודאי כרמל שבהר יהודה , הנמצאת בנתיב המסע . הרקע ההיסטורי למלחמה זו הוא המאלף כאן . מה לשאול הבנימיני ולעמלקי יושבי הנגב ? לא נכנס כאן לאתוס של שנאת עמלק ולבעייתיות שבהסברו המקראי ( התולה אותו בתקופת הנדודים , ( אף על פי שעורך הפרק מציג את האתוס הזה כסיבה למלחמה הנדונה . לענייננו די לציין , כי ברור ששאול נלחם כאן את מלחמתם של יושבי הר חברון ודרום יהודה , אשר עמלק הוא אויב הגובל בהם , ופושט עליהם ( והשווה שמואל א , ל . ( שאול מקים את מצבת הנצחון בכרמל , ולא באתר מקודש או מרכזי בממלכתו , מפני שהיא נמצאת בלב האוכלוסיה שיצאה נשכרת מהמסע , ובכך יהיה זכרון לפאר את שם שאול ולחזק בקרבם את הנאמנות לו ולשושלתו . היסוד הדומיננטי באוכלוסיית האזור הזה הם הכלבים , כפי שנלמד ממסורות הכיבוש שלעיל ומנתונים שייסקרו בהמשך . אשר לקינים , בולטת ניידותם בין ממלכת שאול לבין שבטי עמלק ( וראה להלן . ( ימי דוד מרגע שהרצף הסיפורי בספרי שמואל מתאר את 'חטאו' של שאול והבחירה בדוד ( שמואל א , טו-טז , ( עובר מרכז העלילה ליהודה ובעיקר להר — מקום מוצאו , נדודיו וראשית שלטונו של הגיבור החדש . בית לחם והאפרתים . מתיאור משפחת דוד ( שמואל א , טז ) עולה קיומו של יישוב בבית לחם . אם מורידים את המעטה האגדי מהגירסות השונות והסותרות על הגעת דוד לחצר שאול ( שמואל א , טז-יז , ( נראה סביר להניח , שהתפקיד הרם וההתחתנות בבית 43 כפי שהציע לראשונה כוכבי במהלך חפירות ההצלה בנגב בפברואר . 1979 מ' כוכבי , 'תקופת ההתנחלות , ' י' אפעל ( עורך , ( ההיסטוריה של ארץ ישראל , ב , ירושלים , 1984 עמ' . 46

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר