|
|
עמוד:168
מניתוח המסורות המקראיות העוסקות ישירות בהתיישבות בהר יהודה , עולות כמה מסקנות : בכל _הר יהודה מתוארת רק התיישבותם של כלב ומשפחתו , ושל עתניאל בן קנז . הללו התיישבו בחברון ובדביר , היינו בהר חברון הדרומי . אין כל זכר לתיאורי התיישבות בשאר חלקי ההר , כמו ספר המדבר או אזור בית לחם . נראה , כי הקדומה והאותנטית ביותר מבין המסורות השונות היא זו של התיישבות עצמאית של אותה קבוצה ( בני קנז וכלב , ( שאמנם מתוארת במסגרת הכללית של מסורת הנדודים בהנהגת משה . כריכתה של מסורת זו במסע 'כלל יהודאי' הינה מפוקפקת מבחינה טקסטואלית . במסגרת המסע ה'כלל ישראלי' המסורת כלל אינה נזכרת , אך יש להעדיפה כנראה על פני התיאור הכללי והסתמי שביהושע י . במסורת כלב עצמה יש רבדים אחדים . ה'כלל ישראלי' שבהם , שממקור כהני , הינו עיבוד מאוחר למסורת המקומית הקדומה יותר , שבתוכה הוא משולב בבמדבר יג-יד . המסורת המקומית הקדומה שרדה בבמדבר יג-יד , ביהושע טו ( יד-יט ) ובשופטים א ( י-טו . ( מסורת המקור הדויטרונומיסטי הינה עיבוד של מסורת קדומה זו , ושתיהן מסכימות על אופיה המקומי . יש אפוא לקבל את התיישבות בני כלב בחברון ובני קנז בדביר כאירוע מקומי , שאינו קשור במסגרות כלל שבטיות או כלל לאומיות . חלקו של יהושע הוא תוספת מאוחרת , כשבמקור הדויטרונומיסטי במיוחד תפקידו במסורת שולי . מאוחר הוא גם הגוון האגדי של הענקים כאנשי מידות , מעבר להיותם בני משפחת הענק . כל המסורות מסכימות על האופי המלחמתי של ההתיישבות בהר חברון , כמו גם על קיום ערים חזקות ומבוצרות שם . התגבשות הממלכה ממסורות ההתנחלות הישירות בהר יהודה נותר בידינו רק סיפור התיישבותן של משפחות כלב בחברון , ועתניאל בן קנז בדביר . לא ברור מה אירע בשאר חלקי ההר — האם לא נושבו כלל , או שגם בהם התיישבו בני אותן משפחות ( והמסורות אך התמקדו במרכזיהן , ( או שהתיישבו בהם משפחות אחרות ( ובאיזה תהליך . ( גם הרקע של המתיישבים נותר מעורפל , אם כי מסורת כלב , לכל גירסותיה , מצביעה על מדבריות הדרום כנקודת המוצא . במקור הדויטרונומיסטי זהו הנווה בקדש ברנע ; אך לא ברור אם אין כאן כבר תוספת , הנובעת מתפישתה הכללית של מסורת המקור הדויטרונומיסטי לגבי מסלול הנדודים מחד , וגבולות הארץ מאידך ( כאמור , מהמסורת הקדומה ביותר לא שרד הציון המדויק של נקודת המוצא . ( על רקע זה יש לבחון את המידע המקראי שבהמשך , לנסות לשחזר על פיו את תולדות התקופות הבאות ולהשלים את הפערים בידיעותינו על תהליך ההתיישבות בהר .
|
|