|
|
עמוד:163
בתיאור הפרשה כסיבה להענשת משה . ואילו גירסת במד 2 ' שונה מהותית . אין היא מאמצת את גירסת דברים להענשת משה , ומאידך היא משנה את הסיפור כולו והופכת אותו לכלל ישראלי , תוך חיזוק תפקידו של יהושע . רק בפרט אחד יש לה קירבה משותפת לדברים א , בניגוד לגירסה הקדומה ; כאן בני הענק הופכים במפורש לנפילים , שהתרים אינם אלא כחגבים בעיניהם . נציין איזכור נוסף למסורת כלב בבמדבר לב ח-יג ( כדוגמה היסטורית הניתנת ל'שבטי' עבר הירדן . ( המשלב כבר ללא הפרדה גירסות במד'ו ( מעורבות יהושע , עונש ארבעים השנה ) ודברים א ( יציאה מקדש ברנע _, הגעה עד נחל אשכול . ( קטע זה לא מסייע אפוא להפרדת המסורות השונות , אלא רק מצביע על השלב המאוחר ביותר בגלגוליהן , ויכונה להלן במד . 3 ' המשך המסורת הכלבית שבידינו ( יהושע יד ו-טו ; טו יג-יט ) מהווה לכאורה סיפור אחיד : ביהושע יד ו-טו מזכיר כלב את המאורעות בקדש ברנע , אשר להם היה עד יהושע בן נון . משה שלח את כלב לרגל את הארץ ; אחיו , שעלו עמו ( משמע , בלי יהושע , ( הפחידו את העם ; כלב לבדו היה נאמן , ולכן הובטחה לו 'הארץ אשר דרכה רגלך בה . ' עתה מבקש כלב את 'ההר הזה , ' אשר יהושע שמע ביום ההוא כי ענקים שם וכו' ( שמע — אם כן לא ראה בעיניו , ( בתקוה להורישם . בעקבות זאת נותן יהושע לכלב את חברון , וכלב מוריש משם את שלושה בני הענק ( יהושע יד יג-טו ; טו יג-ידא . ( כיהושע טו יד-יט מוריש (?) כלב את ששי , _אחימן ותלמי ילידי הענק . אחר כובש עתניאל בן קנז אחי כלב את דביר וזוכה בעכסה , ומן הסתם גם בדביר ; עכסה מתלוננת , כי קיבלה את 'ארץ הנגב , ' וכלב מעניק לה את גולות המים — גולות עליות וגולות תחתיות . ברור , כי בעניין כלב וחברון לפנינו המשך ישיר לגירסת דברים א . מהניתוח הלשוני המפורט של אולד עולה , כי גם לשונו מתאימה לזו של ספר דברים , אולי כשלב מאוחר שלה . מאידך , מגלה אולד שורת ביטויים הייחודיים כמעט רק לסיפורנו : 'מלא אחרי , ' ' השיב דבר , ' 'ערים גדולות ובצורות . ' הללו מופיעים גם בקטעי במד'ו ודברים , אך אינם רווחים בקטעים אחרים של ספר דברים — רמז נוסף לכך , שגירסת דברים א ( ויהושע יד ) מהווה עיבוד לסיפור שעמד בפני עצמו , בוודאי זה שבבמד . 1 ' ואילו הסיפור עם דביר , עכסה , עתניאל ' , ארץ הנגב' והגולות ( יהושע טו טו-יט ) הינו מעשה חדש לחלוטין , שאמנם אינו סותר במאום את מסורות כלב עד כאן , אך לא נרמז מהן . לכאורה ממשיך הסיפור את גירסת דברים א ויהושע יד , כשיהושע טו יג-יד מקשר ביניהם . אולם למעשה המצב הפוך : יהושע טו יג אינו קשור להמשך פרק טו , אלא לקטע מיהושע יד , כששניהם מגלים זיקה לשונית ועניינית לספר דברים . גם מחציתו 23 וכך גם לפי נות , 1966 עמ' ; 238-237 ובניגוד : _] _VnV ] J . A . Soggin , Joshua , London 1970 , p . 170 סוג'ין _, 1976 , pp . 210-214 A . G . Auld , Studies in Joshua : Text and Literary Relations ( Ph . D . Thesis ) , Edinburgh 24 . [ 1970 [ להלן : אולד , 25 . [ 1976 שם , שם , עמ' . 219 , 214-210
|
|