|
|
עמוד:152
תקופת קיומו של האתר בגילה נקבעה , על סמך הצורות של _כלי החרס , למאה הי"ב לפנה"ס . הקירבה בין כמה מן הטיפוסים של _כלי החרס לטיפוסים האופיניים לתקופת הברונזה המאוחרת מראה , כי האתר התקיים ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה וניטש במרוצת מחציתה השנייה . הצענו לזהות את אתר גילה עם בעל פרצים , מקום הנזכר בהקשר למלחמת דוד בפלשתים ( שמואל ב , ה כ ; דברי הימים א , יד יא . ( חוקרים שונים הציעו לזהות את בעל פרצים עם אחד הרכסים השולטים על עמק רפאים מדרום ( רמת רחל _, שרפת ) או ממזרח ( אבו תור . ( הדעת נותנת , כי השם ניתן לרכס השולט על עמק רפאים , או שנמצא בקרבתו , ואשר היה מיושב בתקופת דוד או לפני ימיו , ושמו היה ידוע בימי דוד , אף אם היה נטוש . האתר בגילה הוא היחיד המתאים לתיאור הזה . השם 'הר פרצים' נזכר בישעיהו כח כח , ואפשר כי הוא מתכוון לאותו רכס עצמו , אלא שהיסוד 'בעל' הושמט מן השם מסיבות תיאולוגיות . מגדל שמירה מרובע מן המאות השמינית-השביעית לפנה"ס שנמצא באתר מעיד , כי המקום היה ידוע והיתה בו פעילות בימי ישעיהו . אפשרות רחוקה יותר היא , כי השם 'פרצים' גזור משמה של אחת המשפחות העיקריות של יהודה — משפחת פרץ — שהתנהלה באזור בית לחם , ואשר עליה נמנה בית דוד . אם כך , אפשר כי בתי אב ממשפחה זו הם שהתנחלו באתר גילה . הגדרתו של אתר גילה , כמו גם האתרים האחרים שנדונו ברשימה זו , כאחרים ישראליים , מבוססת על הנחה רווחת במחקר , הטוענת כי תופעת ייסודם של אתרי ההתיישבות הקטנים בהר בתקופת הברזל א' מבטאת את ההתנחלות הישראלית . על הנחת יסוד זו ניתן כמובן לערער בדרכים שונות . ידוע ממקורות המקרא , כי לצד הישראלים התיישבו בחבל ההר קבוצות אוכלוסיה אחרות , כמו היבוסים והחווים . ניתן להניח , כי חלק מהיישובים בהר נוסדו בידי קבוצות כאלו . הלסטרום הציע , כי אתר גילה היה יישוב חוץ של ירושלים היבוסית . דבריו פורסמו לפני גילוי המגדל המרובע והפגיון הכנעני באתר , והדבר בוודאי יחזק אותו בדעתו . הדמיון בין שיטת בניתו של המגדל בגילה לזו של טרסות בעיר דוד יוסיף עוד נימוק לאלו הרואים באתרים מטיפוס גילה אתרי התיישבות של כנענים . לעניין זה יש להעיר , כי עד כה אין בידינו כלים להבחין בין תרבות חומרית של ישראלים לבין זו של קבוצות אוכלוסיה אחרית בחבל ההר בתקופה הנדונה . החפירות בגבעון ובעיר דוד היו עשויות לתרום לנושא זה , אך לא ניתן ללמוד מהן דבר על ייחוד תרבותי במקומות אלו , אשר על פי מקורות המקרא היו 51 ז' קלאי _, 'בעל פרצים , ' אנציקלופדיה מקראית , ב , עמי 52 . 291-290 נגד דעה זו ראה א' _קמפעסקי , 'בעל פרצים והתמודדות האסכולות בעניין ההתנחלות , ' קדמוניות , יד ( תשמ '' א , ( עמ' ; 64-63 ותשובתי , ע' מזר , 'תשובה על השגותיו של א' קמפינסקי , ' קדמוניות 54-53 , ( תשמ"א , ( עמ' 53 . 64 מזר , 1985 _ פינקלשטיין , L . E . Stager , 'The Archaeology of the Family in Ancient ; 1986 54 Israel ' , BASOR , 260 ( 1985 ) , pp . 1-35 כ' מזר , תשמ"א , עמ' 172 G . W . Ahlstrom , 'Giloh : A Judahite or Canaanite Settlement ?' , / £ / , 34 ( 1984 ) , pp . 170- 55 . 150-145
|
|