גיבוש התוכניות הבריטית להתפנות מארץ ישראל - יונה בנדמן

עמוד:591

אטלי הזכיר כי ב"ספר הלבן" לענייני הגנה נקבע , כי עד 31 במרס 1948 יצומצס מספר המשרתים בכוחות המזוינים מ 1 , 427 , 000 ל ; 1 , 007 , 000 משמע , במהלך 15 החודשים תקוצץ מצבת הכוחות המזוינים ב 420 אלף איש בקירוב . בתגובה הזדרז דובר משרד החוץ להבהיר , כי "מטעמי ביטחון לא תובא בחשבון הוצאת הצבא מארץ ישראל ומארצות אחרות במזרח התיכון . " אולם "משקיפים" בלונדון טענו באוזני הסופר הדיפלומטי של סוכנות הידיעות "רויטרס , " כי אם אמנם תבוצע המדיניות שראש הממשלה הודיע עליה , יעיד הדבר שהממשלה כבר החליטה להתפנות מארץ ישראל . במהלך הוויכוח שהתנהל בבית הנבחרים בעקבות הודעת הכתר , הודיע אטלי ב 21 באוקטובר , 1947 כי מאז נאומו באוגוסט חלה החמרה נוספת במשבר הכלכלי והפיננסי שבו נתונה בריטניה . אי לכך החליטה הממשלה , כי במהלך 18 החורשים הקרובים יתבצע צמצום נוסף במצבת הכוחות המזוינים , והוא יחול במיוחד על כוחות היבשה . בהתאם לתוכנית המעודכנת היו אמורים הכוחות המזוינים למנות בסוף מרס 937 1948 אלף איש — משמע , קיצוץ נוסף של 170 אלף בקירוב , בהשוואה לנתונים שמסר לבית באוגוסט . ביוני 1947 עלתה מצבת כוח האדם בחיל המצב שהחזיקה בריטניה בארץ ישראל לשיא של קרוב ל 100 אלף איש , שהיוו "עשירית מכלל הכוחות המזוינים של האימפריה הבריטית . " המרכיב הבריטי בחיל המצב , שהסתכם ב 78 אלף ויותר , מנה יותר מ 8 % > ממצבת כוח האדם של כלל הכוחות המזוינים בשירות , כפי שתוכננה לסוף מרס , 1949 לפי ההודעה שמסר ראש הממשלה . ספק אם הקיצוצים המתוכננים בכוחות המזוינים , בסדר הגודל שהודיע עליו ראש הממשלה , יכלו לפסוח על חיל המצב שרוכז בארץ , גם אם הממשלה לא היתה מחליטה להסתלק מאחריותה הישירה לנעשה בארץ ישראל , ולא היתה מעבירה לאו"ם את קביעת ההכרעה על עתידה הפוליטי של הארץ . במהלך נאום שנשא וינסטון צ'רצ'יל , מנהיג האופוזיציה , עוד בסוף ינואר 1947 בפרלמנט , הוא דיבר על היבט זה : כארץ-ישראל מצלי כרח עבורה המונה לפחות 100 אלף איש , אשד יכולים להיות בכיית ולחזק את תעשייתנו המרולרלה . מה הם עושים שם ? איזו תועלת אנו מפיקים משהות שם ? י לכך נוסף הנטל הכספי הישיר שהיה כרוך בהחזקתו של חיל מצב בסדר גודל כזה בארץ ישראל . לפי נתונים שפרסם משרד המלחמה בסוף דצמבר , 1946 שילם האוצר הבריטי במרוצת 18 החודשים הראשונים לשלטון הלייבור סך של 200 מיליון ליש"ט על החזקת חיל המצב והמשטרה בארץ , ועליהם נוספו עור כ 20 מיליון ליש"ט מתקציב ממשלת ארץ ישראל . מטבע הדברים , לנוכח המצב הכלכלי המחמיר והולך נעשה הנטל הכספי , הכרוך בהמשך החזקה חיל מצב בסדר גודל כזה בארץ , לנושא קבוע שחזר ועלה בבית הנבחרים ובעיתונות הבריטית במשך כל שנת . 1947 בקיץ אותה שנה אמר שר האוצר היו דלטון ( Hugh Deiton ) בפרלמנט : אני בטוח למרי שהגיע הזמן לפנות את ארץ ישראל מכל כוחותינו . מצב העניינים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא