|
|
עמוד:9
פרק א' מבוא — ארץ ישראל ועריה הראשיות בראשית המאה ה 19 מקובל היום על מזרחנים , היסטוריונים , ואף על גיאוגרפים היסטוריונים , כי את ראשיתה של המאה ה 19 יש לראות כראשית העת החדשה בארץ ישראל ובמזרח התיכון בולו . זאת במובן , בניגוד למקובל באירופה — שם מתחילה העת החדשה באמצע המאה ה . 17 במזרח התיכון ובארץ ישראל התאחרו הדברים . ניתן לנקוב במאורע מסוים — פלישת נפוליאון לארץ ישראל , אשר התרחשה בשנה האחרונה של המאה ה — 1799 , 18 כתאריך המבשר למזרח התיכון שהנה עליו להתעורר מתרדמה כפויה של מאות בשנים . כך , למשל , גם הרעיון לחפור את תעלת סואץ ראשיתו בפלישת נפוליאון . נפוליאון ואנשיו הגו לראשונה את האפשרות לחיבור הים התיכון עם הים האדום . בימי קדם היתה תעלה עתיקה שחיברה את אחת מזרועות הנילוס לים האדום אבל חיבור מים לים — לא היה קיים . , אף בארץ ישראל ניתן לראות כמה וכמה דברים שראשיתם קשורה בנפוליאון . למשל , מפות המדידה הראשונות של ארץ ישראל הן מתקופת נפוליאון . עד נפוליאון לא היו לנו מפות מרידה מדויקות של ארץ ישראל . חיל המהנדסים והגיאוגרפים של נפוליאון , בראשותו של רב סרן _ז'אקוטין — מרדו ומיפו חלקים מארץ ישראל והותירו לנו את המפות הללו , שנקראות גם בשם "מפות ז'אקוטיך . אבל , אם נעמיק לחשוב קצת נשאל : בעצם , מהי התמורה , מהו השינוי שהביאה פלישת נפוליאון לארץ ישראל ? רבים הם המערערים וטוענים שבעצם פלישת נפוליאון לא הביאה עדיין לשינוי יסודי ולראשית העת החדשה בארץ ישראל . נפוליאון וצבאו שהו בארץ כסך הכל חמישה
|
|