ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:365

ותפקידן בסיפור פונקציונלי בעליל . י על רקע זה אף מוחרף המתח בין ירמיהו , נציג תומכי הכניעה לבבל , לבין השרים , התומכים בהמשך המלחמה . השנאה כלפי ירמיהו מודגשת , הרצון להרוג אותו גלוי לעין , וברור שהוא ניצב לבדו במערכה . ההצלה בידי זר מדגישה את בדידותו , ולמלך אין תפקיד עצמאי : מצד אחד הוא נכנע לדרישות השרים ומפקיר את ירמיהו בידיהם , ומצד אחר הוא מורה לעבד מלך הכושי להצילו , לאחר שזה מביא את הסיפור לידיעתו ומוכיחו על מעשיו . מלבד זאת , אין נבואה ספציפית או מעשה מסוים שבגללו נאסר ירמיהו . יתר על כן , בניגוד לסיפור המקביל , שבו יש לנבואות מקום חשוב , תפקידן של נבואות אלה ב לח 13-1 שונה לגמרי . הן לוקטו מנבואות ידועות ושובצו בהקשר ספרותי , אשר נועד להדגיש את הטחת האשם של השרים בירמיהו ולהיות הבסיס להחשדתו בהסתה . לאור מאפייניו של הסיפור ב לח 13-1 ניתן להגדירו כסיפור עממי , המתמקד במאורע מוגדר בתולדותיו של ירמיהו . סיפור זה התקיים לצדו של התיאור הרחב יותר על קורות ירמיהו ערב החורבן ( לז ; 21-11 לח , ( 28-14 ובעת העריכה של אל הבור בחבלים' וראו את התיקון של ינזן , שם . עמי ;( 52 ההסבר של _עבד מלך על הדרך הנכונה להחזיק את הציוד ניתנת במפורט והתגובה של ירמיהו נמסרת בקיצור רב : 'ויעש ירמיהו כן' ( וראו על הביטוי קסלר , , 1965 עמ' . ( 91 יש להעיר שפסוק 12 בנוסח השבעים קצר בהרבה , ונראה שבנוסח המסורה הוא הורחב על יסוד המידע שבפסוק 11 ( ינזן , שם , עמ' ; 152 , 147 , 53 הולדיי , שם , עמ' . ( 267 117 עממיותו של הסיפור והתמקדותו בפרשה אחת בלבד באות לידי ביטוי גם בכיוונים אחרים , כמו למשל בדרך עיצובן של הדמויות , אשר הופכות בו לסטראוטיפיות וחד ממדיות ' ) רעים , ' 'טובים' וכוי , ( בתפקיד הברור שכל דמות ממלאת ובהיעלמות שלה , ברגע שאין בה צורך . השרים נזכרים רק בפרשת הכליאה , עבד מלך רק בפרשת ההושעה , הנביא רק בהקשר לבור שאליו הושלך , והמלך נזכר רק בשתי נקודות הצומת של הסיפור ; הוא מאשר לכלוא ומאשר לשחרר . כך למשל לאחר 'היעלמות' המלך בפסוק , 5 הוא נזכר שבע פעמים בפסוקים , 9-7 והשיא הוא בפניית עבד מלך הכושי אל המלך : 'ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר אדוני המלך . ' בהקשר זה יש להזכיר שחלק מהביטויים נראה משני ואינו מופיע בנוסח השבעים ( הולדיי , , 1989 עמ' 118 . ( 267-266 ראו על כך פולץ , , 1928 עמ' 119 . 339 לנבואה הראשונה ( פסוק ( 2 יש מקבילה מדויקת בהקשר רחב ( כא , ( 9 וכך גם לנבואה השנייה ( לב ; 2 והשוו גם לד ( 2 ( מובינקל _, , 1914 עמ' ; 6 קסלר , , 1965 עמ' . ( 262 לעניינה של הנבואה בפסוק 2 ראו : ינזן , , 1973 עמ' , 205 , 44-43 הערה . 19 רודולף , 1947 ) עמ' ( 220 רואה בפסוק זה תוספת , וונקה , 1971 ) עמ' ( 95-94 מסכים עם קביעה זו ורואה בפסוק 3 חלק מקורי מההקדמה לפרק השני . לדעתי , סביר להניח ששתי הנבואות לא היו במקורן חלק ממערך של סיפור מסוים , ושהקשר שלהן לפרק כא , ובכלל זה הזכרתו של פשחור , מעיד שפרק כא היה בסיס לחלק זה של הסיפור . ראו על כך גם את דבריו של ברייט , 1965 ) עמ' 120 . ( 233 קווי הדמיון בין סיפור זה לבין פסוקי הפתיחה לפרשת קניית השדה בענתות ( לב ( 5-1 מחזקים את ההשערה שהמידע על קורות הנביא ערב החורבן היה מוכר בקרב אוהדיו ומעריציו , וסביבו התפתחו גרסאות שונות .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר