ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:359

בעת עולה חששו מפני הישרים . ' הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשלוש הפעמים שבהן המלך מבקש את נבואתו של ירמיהו : הבקשה הראשונה נמסרת לירמיהו על ידי שליחים ( לז . ( 7 ; 3 זוהי בקשה גלויה ופומבית ( פסוק , ( 3 הנמסרת בצורה פואטית : 'התפלל נא בעדנו אל ה' אלהינו . ' הבקשה השנייה נמסרת ישירות לירמיהו , כאשר הנביא מובא לארמון , והמלך שואל אותו 'בביתו בסתר' בחשש רב : 'היש דבר מאת ה ? " ( לז . ( 17 הבקשה השלישית נמסרת ב'מבוא השלישי אשר בבית ה , " שלשם מובא ירמיהו ולשם מגיע המלך ( לח . ( 14 המלך נשבע לירמיהו 'בסתר' לשמור על חייו , ומבקש בחשש גדול : 'שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר . ' בסופה של הפגישה המלך מורה לירמיהו כיצד להסתיר את הדברים שנאמרו בה מפני הישרים . ' באמצעות בנייה מדורגת זו של הפרשה הופכים השרים לאשמים העיקריים בחורבן . בהתנגשות בינם לבין ירמיהו , המנסה לשכנע את המלך להיכנע לבבלים ולהציל את העיר , ידם של השרים על העליונה . המסקנה מהסיפור היא שהפחד מהשרים הוא שגרם למלך להמשיך במלחמה עד לנפילת העיר וכניעתה . דווקא על רקע אחידות ספרותית זו בולט חוסר אחידותם של המקורות שמהם הורכבה הפרשה . עשרת הפסוקים הראשונים ( לז ( 10-1 נראים כמעשה מרכבה של העורך , שכן אין הם מוסיפים לסיפור דבר ומבוססים על מידע המופיע בהמשך הפרשה חלקי הסיפור . בהערות אלה העורך חוזר על מטבעות לשון קבועים , אשר מעצבים את קצב התקדמותו של הסיפור ומדגישים את שלביו . לנושא זה ראו גם הופמן , תשס"א , עמ' 91 . 683-682 ראו על כך קסלר , , 1965 עמ' 92 . 257 השוו לעניין זה את מב , 20 והשוו לסיטואציה המקבילה המתוארת במלכים ב , יט = ) 4-2 ישעיה לז . ( 4-2 על תפילותיו של ירמיהו ראו הופמן , תשס '' א , עמ' , 369-366 ושם ספרות נוספת . 93 ראו על כך : רודולף , , 1947 עמ' ; 222 תומפסון , , 1980 עמ' ; 631 _הולדיי , , 1989 עמ' ; 287 הופמן , תשס"א , עמ' . 699-698 94 זייטס , 1989 ) עמ' ( 241-240 הגדיר היטב את מטרותיה של העריכה : להדגים את גורלם של המלך , העם והעיר , לאחר שחטאו ולא שמעו לאזהרותיו של הנביא , ובתוך כך לחזק את הרושם של התרוקנות מוחלטת ושלמה של . _pnn הסיפור המקורי , הוא ה'ביוגרפיה' על קורות הנביא , נכתב מנקודת מבט אוהדת , ומטרתו להצדיק את מאבקו של ירמיהו למען כניעה לבבל , הן בארץ והן בגולה ( ראו בעיקר בפרקים כז-כט . ( לפי התיאור היה זה מאבק בלתי פוסק בישרים' ובנביאי השקר , והוא נמשך מאז גלות יהויכין ועד לאחר החורבן ( זייטס , שם , עמ' . ( 241 לאור זאת , ניתן להבין מדוע הגדיר רודולף , 1947 ) עמ' ( 196-195 , xix את ה'ביוגרפיה' כ'סיפור ייסוריו של הנביא , ' אף שחלקים נרחבים ממנה אינם עוסקים בכך כלל . לטיעונים נגד הגדרה זו של רודולף ראו תומפסון , , 1980 עמ' . 42-41

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר