|
|
עמוד:330
העיקריים בזכות כתיבתו ביהודה לאחר החורבן ( במצפה (? הוצגו במאמריהם של נות וינסן " . הבעיה העיקרית היא שגם נות וגם ינסן רואים בחיבור _המשנה תורתי מקשה אחת , בלא הפרדה בין החיבור הקדם גלותי לזה הבתר גלותי , ומרבית טיעוניהם קשורים _ל ג טפ או לתוספות מאוחרות ל _^ _ס ( כמו ה'נספחים' שבסוף הספר . ( רק שני טיעונים יכולים להתאים ל _11 _ס בצורה שהוא הוגדר בסעיף הקודם , ובשניהם אין די כדי לבסס את הטענה כי הוא נכתב ביהודה ; ( א ) ינסן ביסס את הטענה שאין בחיבור כל נגיעה לגלות בבל או למצב הגולים , וזאת בהמשך לטענתו של נות בדבר היעדרו של חזון השיבה לארץ ישראל . לדעתי , אלה הן הטענות החשובות ביותר בעבור מי שרוצה להוכיח שהחיבור נכתב בארץ ישראל . אולם , פרט לכך שאין הן נכונות , יש בהן התעלמות ממגמותיו של החיבור וממאפייניו . הרי חיבור זה לא בא לתאר מצב היסטורי קיים , אלא להסביר תהליך שתוצאותיו ידועות . מתוך נקודת מוצא זו אין רלוונטיות לתיאור מצבו של העם בגולה , ואין הוא דרוש למחבר , הן מבחינה רעיונית והן מבחינה ספרותית . יותר מכך , דיון בסיכויי השיבה של הגולים או תיאור שלהם אינו משרת את מי שרוצה להציג את הגלות כסופו של תהליך היסטורי , בין שדעות כאלה רווחו בעם במחצית הראשונה של המאה הו' לפנה"ס ובין אם לאו . ( ב ) נות טען שהמקורות לחיבור נותרו בארץ ישראל , וסביר להניח שלא נלקחו לבבל . אולם אם נביא בחשבון את ההנחה שחיבורו של ה _^ _ס רק השלים את תיאור תולדותיו של העם כפי שתוארו בחיבור הקדום , ( Dtr ) הרי שכל שהוא נזקק לו היה אותו חיבור מימי יאשיהו . אין כל סיבה לשער שחיבור זה לא נמצא אצל גולי בבל . אפשר להניח כי עותק שלו נלקח לבבל כבר בגלות יהויכין , הגיע לגולת בבל בזמן מסוים בין גלות יהויכין לחורבן , או שנלקח לבבל לאחר החורבן . יש לזכור שבבבל 111 ראו : נות , , 1943 עמ' , 99-73 והערה 9 בעמי ; 141 ינסן , , 1956 עמ' , 56-49 והשוו גם לדבריו של וולף , , 1961 עמ' . 172 לסיכום הטיעונים שהעלו נות וינסן ראו : אקרויד , , 1968 עמ' ; 68-65 ניקולסון , , 1970 עמ' , 122-117 ושם גם ביקורת על טיעונים אלה . לדעה שונה ראו : שם , עמ' ; 122-120 סוגין , , 1975 עמ' . 8-3 112 על ה'נספחים' ( מלכים ב , כה ( 30-22 ראו בדיון שלהלן . בחינה יסודית של הטיעונים שהעלו נות וינסן , מתוך נקודת המוצא של 'אסכולת הגושים' בגרסתה ה'משופרת , _' כפי שהוצגה לעיל , מעלה את המסקנה שמרביתם חסרי רלוונטיות _ttCLq כך למשל אין רלוונטיות לטענה בדבר קיומן של מסורות מקומיות רבות הקשורות לאזור המצפה ( ובכלל זה סיפור גדליהו , ( שכן אצל _n Dtr אזור זה לא מהכר . זוהי אחת הסיבות שהניעו את זייטס , 1989 ) עמ' ( 200-194 לראות את מקורותיו של מלכים ב , כה במסורות ירמייניות , שהוצגו לאחר מכן בירמיה לז-מג . 113 ראו לעניין זה את הטענות של _ניקולסון , 1970 ) עמ' , 120-118 וראו גם את הדיון הטקסטואלי שבעמי . ( 87-75 כבר וולף , 1961 ) עמי ( 94-92 ראה את הקושי בדעתו זו של נות , אף שמבחינה עקרונית הוא קיבל את דעתו . 114 ראו על כך זייטס , , 1989 עמ' . 202-189
|
|