א־.1 מבוא להיסטוריוגרפיה המשנה־תורתית

עמוד:317

אלה של קרוס באה מחוקרים רבים : חוקרים שבחנו את השינויים בנוסחאות הפתיחה והסיום , שהופכות אצל _n Dtr לנוקשות וסטראוטיפיות יותר ; חוקרים שעמדו על האחידות הספרותית והרעיונית של _n , _Dtr' ומי שהגדירו את הביטויים והמאפיינים הלשוניים המיוחדים ל _^ _ס . מחקרים רבים נוספים חיזקו את התזה של קרוס מכיוונים שונים , הרחיבו אותה מבחינה לשונית ורעיונית , והגדירו את היקף העריכה והתוספות השייכות ל _1- _זס ביצירה המשנה תורתית . על סמך מחקרים אלה הוגדרו הטקסטים העיקריים שנתפסו כשייכים ל _1 _וס : התיאור ההיסטורי שממות יאשיהו ( מלכים ב , כג ( b 25 ואילך ; הקטעים שבהם מואשם מנשה בחורבן ( מלכים ב , כא ; 15-2 כג ; 26 כד ; ( 3 קטעים הפונים לגולים או הקוראים לחרטה ( מלכים א , ח 50 ראו על כך . ו"פרט , , 1972 עמ' 339-333 וכן נלסון _, , 1981 עמ' ; 42-29 מקנזי , , 1985 עמ' . 184 לעומת גישה זו ראו : פרובאן , , 1988 עמ' ; 49-48 ואן קוילן , , 1996 עמ' . 48-47 51 ראו : פרידמן , 1981 א , עמ' 1981110-7 ב , עמ' . 173-171 מכיוון אחר ומתוך מטרה שונה עמד כבר ה"ד הופמן , 1980 ) עמ' ( 207-192 על רעיון זה , בראותו ביאשיהו את המלך האידאלי בהיסטוריה המשנה תורתית . ביקורת על תפיסה זו ראו לעיל , וראו גם מקנזי , , 1991 עמ' 52 . 131-130 לנושא זה הוקדש פרק נרחב בעבודתו של נלסון , , 1981 עמ' 53 . 98-43 ראו : בולינג , , 1975 עמ' , 1982 ; 38-29 עמ' ; 216 לבנסון , , 1975 עמ' , 1981 ; 233-203 עמ' , 1984 ; 166-143 עמ' ; 361-353 פרידמן , 1981 א , עמ' 981 ; 10-7 וב , עמ' ; 192-167 נלסון , , 1981 עמ' ; 42-29 מייס , , 1983 עמ' ; 136 פקהאם , , 1983 עמ' ; 240-217 ונוני , , 1985 עמ' ; 358 אובריאן _, , 1989 עמ' ; 287-266 , 234-227 קנופרס _, , 1993 עמ' . 52-51 לספרות נוספת ראו אייניקל , , 1996 עמ' . 20-14 54 קרוס לא הגדיר ק ריטריונים ברורים לשיוך קטעים ל נ « _- _ס , והדבר נעשה בעיקר במחקרים של החוקרים שהלכו בעקבות התאוריה שלו . ראו את ההפניות שמביא מקנזי , 1991 ) עמ' ( 136 ואת הקריטריונים שקבע להגדרתם של קטעים אלה ( שם , עמ' . ( 135 עוד התברר במחקרים מאוחרים שאין הצדקה לשייך _V Dtr קטעים אחדים שקרוס ביקש לשיי ך למערך זה , כמו למשל התנאי להבטחה הבלתי מותנית של האל לבית דוד בימי שלמה ( מלכים א , ב ; 4 ו ; 13-11 ח 25 _ל ; ט . ( 5-4 ראו על כך : נלסון , , 1981 עמ' ; 105-100 פרידמן , 1981 א , עמ' 1981 ; 13-12 ב , עמ' ; 176-175 מקנזי , , 1991 עמ' . 138-137 בכל המקרים שיידונו להלן הכוונה היא בעיקר לתוספות של _n Dtr בספר מלכים , שכן קרוס , 1973 ) עמ' ( 287 שייך לחיבור _הבתר גלותי קטעים אחדים מספר דברים ( ד ; 31-27 כח ; 68-63 , 37-36 כט ; 27 ל , 10-1 ואולי גם פסוקים , ( 20-11 מיהושע ( כג ( 16-15 , 13-11 ומשמואל ( שמואל א , יב , ( 25 ומסקנתו היא שה _11 _ס כמעט לא התערב בספרים אלה . דיון מפורט בטקסטים אלה חורג ממטרת הדיון במחקר זה . 55 על נקודת הפתיחה של _ה נ-טס יש כאמור מחלוקות רבות בקרב החוקרים , וראו הערה , 44 לעיל . 56 האשמת מנשה בחורבן היא כאמור רעיון מרכזי של העריכה המאוחרת במערך ההיסטורי של תיאור קורות שלהי ימי קיומה של ממלכת יהודה . מרכזיותו של רעיון זה הביאה לכך שפסוקים אלה תופסים מקום מרכזי בדיוני החוקרים כמעט מכל הגישות והאסכולות ( וראו את הדיון המסכם של ואן קוילן , , 1996 ושם ספרות נרחבת . ( בקרב המשתייכים ל'אסכולת הגושים' שוררת הסכמה בדבר שייכותו של הקטע המרכזי ( מלכים ב , כא , ( 15-10 ובעקבותיו גם של כל הקטעים האחרים , ל _^ _ס . ראו למשל : קרוס , , 1973 עמ' ; 286-285 נלסון , , 1981 עמ' ,-67-66 פרידמן , 1981 א , עמ' 1981 ; 12-10 ב , עמ' ; 178-176 לופינק , , 1984 עמ' ; 185-184 קנופרס , , 1994 עמ' . 106 רוב הנמנים עם 'אסכולת הריבוד' נטו לשייך את פסוקים 15-10 _ל , _0 _^? ומקצתם שייכו חלקים מקטע

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר