א־.1 מבוא להיסטוריוגרפיה המשנה־תורתית

עמוד:310

פוסקות של האל , עד שזה החליט להשליכם מעל פניו והגלה אותם לאשור ולבבל . בהמשך דבריו על האחידות הלשונית והרעיונית הדגיש נות גם את האחידות המבנית , שנועדה לשרת את התפיסה ההיסטוריוגרפית של המחבר . ההיסטוריה חולקה על ידי המחבר לתקופות משנה , ואת דעתו הביע בסיכומים פרוגרמטיים אופייניים בצורה של נאומים , שבהם נפתחות או מסתיימות תקופות משנה אלה " . הנאומים האלה מוקמו בידי _המחבר העורך בנקודות צומת היסטוריות ונועדו להדגיש את המסר העומד ביסוד החיבור : גלות בבל היא תוצאה של מאות שנות חטאים דתיים , וההיסטוריה של עם ישראל עומדת כולה בצל ההידרדרות ההדרגתית לקראת החורבן . על סמך אחדותה ואחידותה של היצירה ניסה נות לשחזר את המקורות שעליהם היא התבססה . הוא הניח שאת המקורות הקדומים שיקע המחבר כלשונם בחיבור שלו , והם המרכיב המרכזי בתוכו . לעומת זאת נות לא מצא עדות שהחיבור עבר עריכה שיטתית מאוחרת , ולדעתו נוספו לו לכל היותר תוספות שוליות . עיקרי התאוריה של נות התקבלו במחקר , והוויכוח שהתנהל בעשרות השנים שלאחר פרסומה התמקד בעיקר בשתי בעיות : אילו חלקים בחיבור נשאבו ממקורות קדומים , ואילו נכתבו בידי המחבר ; מהו היקף החיבור המקורי , ומהם שלבי התוספות המאוחרות . כך למשל היו חוקרים שקיבלו את תפיסת היסוד של נות באשר לזמנו של החיבור , אולם פיתחו תפיסה שונה באשר לזיהוים של המקורות ששוקעו בתוכו ובאשר 9 נות , , 1943 עמ' 10 . 99-89 שם , עמ' 11 . 25-18 שם , עמ' . 34 , 6-5 על נאומים אלה ראו ויינפלד , תשנ"ב , עמ' , 233-189 ושם ספרות נוספת . 12 נות , , 1943 עמ' 13 . 99-89 נות הרבה לעסוק במקורות הקדומים ובשלבי היווצרותו של החיבור ( וראו למשל בספר הפירוש על ספר יהושע , , ( 1953 אולם הוא כמעט לא עסק ישירות בפרקים הנדונים במסגרת מחקר זה . 14 נות , , 1943 עמ' 15 . 77-76 שם , עמ' . 90-87 , 10-6 אף כי נות ( שם , עמ' , 40 הערה ( 61 איתר בחיבור הדויטרונומיסטי שפע של קטעים אשר היו לדעתו תוצאה של תוספות מאוחרות , חלקן נרחבות וחשוכות ( יהושע יג-כב ; שופטים א -1ב , 5 יז-כא ; מרבית החלקים בשמואל א ; שמואל ב , כא-כד ; מלכים ב , יז 40-b 34 וכו _, ( ' הרי שהוא לא ניסה לארגנם לכלל מערכים מסודרים או לשייכם למקורות אחידים . בהמשך לכך ראו גם את קביעתו של מקנזי , , 1991 עמ' . 150-144 16 שנים ארוכות הייתה במחקר הסכמה כמעט מלאה עם התאוריה של נות , וראו את הספרות הנרחבת שנמנית אצל אייניקל , 1996 ) עמ' . ( 12 _יוצאי דופן בולטים היו אייספלד , 1964 ) עמ' ( 248-241 ופוהרר , 1964 ) בעיקר הערתו בעמ' . ( 195 ביקורת מקיפה וחריפה על התאוריה של נות נכתבה בעיקר במהלך שני העשורים האחרונים , וראו את הטיעונים שסוכמו בספרו של וסטרמן . ( 1994 ) מנגד , ראו אצל ואךקוילן , 1996 ) עמ' ( 9 תגובה מוצדקת לבעיות העיקריות שיש בביקורת זו , כמו גם ביקורת על התזה החלופית שהציג וסטרמן . לביקורת על התזה של נות ראו גם : קנופרס , , 1993 עמ' , 1994 ; 27-24 עמ' ; 254-229 אולד _, , 1998 עמ' . 63 לספרות נוספת ראו קנופרס ומקונביל , , 2000 עמ' 2 והערה . 7

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר