ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:384

עול הבבלים אפשריים , רק אם תהיה נכונות לקבל את עולם . משפט המפתח מופיע בשני הנוסחים כמעט בלא שינוי — 'אל תראו מעבדי הכשרים שבו p / fj ועבדו את מלך בבל ויטב לכם' ( מלכים ב , כה ; b- ( 3 a 24 ירמיה מ — ( b- ( 3 a 9 ונראה כי הוא מבטא היטב את המציאות ששררה ביהודה מיד לאחר החורבן . לדעתי , סביר להניח שסיפור מעין זה נכתב במצפה סמוך לזמן התרחשותם של המאורעות , ורובו מבוסס על מראה עיניים . הנחה זו נשענת על הפרטים המופיעים בסיפור , על האהדה כלפי גדליהו וכלפי רעיון השיקום שייצג , על האכזבה מרציחתו ועל העוינות כלפי הרוצח ושולחו . גם לעובדה שהאל לא נזכר בתיאור יש קשר את אופיו של הסיפור ואת היותו של גדליהו שליט ממונה מטעם הבבלים , אשר מקור כוחו הוא הבבלים ושבשמם הוא גם נשבע את שבועתו . 191 פרט להבדל שולי של 'ויטב' במלכים ב , כה b 24 לעומת 'וייטב' בירמיה מ 9 _ל , ההבדל החשוב היחיד בין שתי הגרסאות הוא בביטוי 'אל תראו מעבדי הכשרים' ( מלכים ב , כה , ( a 24 לעומת 'אל תראו מעבוד הכשדים' ( ירמיה מ . ( a 9 חוקרים רבים סבורים שהנוסח שבירמיה נכון יותר ( וראו למשל כוגן ותדמור , , 1988 עמ' , ( 326 אולם לדעתי דווקא הנוסח שבמלכים הוא הקרוב יותר למקור . דעתי זו מבוססת על שלושה נימוקים : האחד , נוסח השבעים לירמיה תומך בטקסט של מלכים ( סטרין , , 1896 עמ' ! 250 הולדיי , , 1989 עמ' . ( 271 כמו כן הביטוי בירמיה אינו תואם את המשך הטקסט , ויוצר הכפלה מיותרת : 'אל תראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מל ך בבל . ' נוסף על כך יש היגיון סיפורי רב בנאומו של גדליהו בנוסח מלכים ב , והוא עולה בקנה אחד עם מטרתו המובהקת של המקור , שיש להתגבר על החשש הפיזי מפני 'עבדי הכשדים , ' ולקבל את שלטונם כתנאי להמשך החיים . _pKD את הביטוי 'עבדו את מלך בבל' השוו לדברי ירמיהו בפרק כז , 17 , 12 וראו לנושא זה גם קסלר , , 1965 עמ' . 293 192 ראו להלן את הדיון באווירת התקופה , כפי שהיא משתקפת בדברי גדליהו . בנקודה זו יש להעיר שבדברים אלה של גדליהו באה לידי ביטוי גם מגמה ספרותית , ששורשה נעוץ ככל הנראה בסיפור המקורי : זוהי הקדמה לתיאור רצח גדליהו ולירידה למצרים שבאה בעקבותיו , ומודגש בה שעל מנת להשתקם חשוב להתגבר על הפחד מפני הבבלים . תיאור זה משתלב היטב עם התיאור של תוצאת הרצח : המניע העיקרי לירידה למצרים הוא 'כי יראו מפני כשדים . ' בכך מודגש כישלונו הגדול של גדליהו במטרה העיקרית שהציב לעצמו . 193 הנחה זו מתבססת על הרשימה ששוקעה בסיפור ושנמנים בה 'שרי החיילים' שהגיעו למצפה . מקצת הישרים' נזכרים בהמשך הסיפור ומקצתם לא , כך שיש יסוד לשער שהרשימה מבוססת על ידע אישי של אדם ששהה במקום ותיאר את ההתרחשויות שראה . גם ציון מספר החיילים שהגיעו למצפה עשויה הייתה להיכתב בידי אדם שנכח במקום וידע מה התרחש . ישמעאל בן נתניה הגיע למצפה עם עשרה אנשים ( מלכים ב , כה ; 25 ירמיה מא , ( 2-1 ולאחר קרב עם אנשי יוחנן בן קרח 'וכל שרי החילים אשר אתו' ( ירמיה מא , ( 11 הוא ברח למלך בני עמון ועמו שמונה אנשים ( ירמיה מא . ( 15 194 תיאור הדברים 'חי' מאוד , וניכר שהמחבר מזדהה עם רגשות הגיבורים שהוא מתאר את קורותיהם . כך למשל מורגשת בעצמה רבה תחושת הפחד מפני הבבלים 1 הן בצורך של גדליהו להרגיע את הישרים' שהגיעו למצפה ( מלכים ב , כה ; 24 ירמיה מ ( 9 והן בפחד הגדול שאחז בהם לאחר הירצחו ( מלכים ב , כה ; 26 ירמיה מא . ( 18-17 סביר להניח שמיד לאחר החורבן שררה תחושה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר