|
|
עמוד:354
על ירושלים ובתקופה שלאחר החורבן . פרשה זו מורכבת משישה קטעים שונים במאפייניהם הסיפוריים , הלשוניים והרעיוניים : ( א ) קורות ירמיהו בימי צדקיהו ( לז -1לח . ( a 28 ( ב ) קורות העם בעת החורבן ( לט ( 10-4 ; 2-1 בלא שהנביא מוזכר . ( ג ) התיאור הכפול על העברת ירמיהו למצפה ( לח ; b 28 לט 18-11 , 3 י מ . ( 6-1 ( ד ) תיאור ימי גדליהו ( מ -7מא ( 18 בלא שהנביא מוזכר . ( ה ) קורות ירמיהו לפני הירידה למצרים ( מב . ( ( ו ) קורות ירמיהו בזמן הירידה למצרים ולאחריה ( מג-מד . ( למרות מורכבותה של ה'ביוגרפיה' ניכרת בה אחידות נושאית ויש בה רצף סיפורי , עדות לעבודת עריכה מקיפה ושיטתית . באמצעות תיאור זה מועבר מסר ל'עם הנשאר' וכן לגולים במצרים ובבבל , שאין להתנגד לשעבוד לבבל ויש לנסות לחיות תחת העול הבבלי ולנצל את אפשרויות השיקום . פרשה זו נתפסה במחקר כדוגמה מובהקת ל'ביוגרפיה נבואית . ' היו חוקרים שייחסו אותה לברוך , סופרו של ירמיהו , ראו בה מקור ספרותי אחיד , והבחינו במעט תוספות עריכה מאוחרות . לעומת זאת חוקרים אחרים הדגישו דווקא את אופייה 66 גם מבחינה לשונית מתחילה בפרק לז פרשה חדשה , ומרבית החוקרים הגדירו לאור זאת את סיומה של הפרשה ( מגילה , חטיבה , פרק כרונולוגי _nn-npn en , ב לו 32 ( קסלר , , 1965 עמי ; 248-247 הולד , 1975 , " עמי , 1989 ; 396-395 עמי 280 ואחרים . ( הולד" , 1989 ) עמ' ( 283-282 הציע לראות את תחילתה של הפרשה החדשה בבקשת המלך אל הנביא 'התפלל נא בעדנו אל ה' אלוהינו' ( לז , ( 3 ואת סיומו המקביל בציטוטה של בקשה זו 'לאמר התפלל בעדנו אל ה' אלוהינו' ( מב . ( 20 לדעתו , ההמשך בפרקים מג-מד הוא חטיבת הסיום , שמתוארת בה ירידת הנביא למצרים . על פרקים לז-סד ראו גם פרדו , . 259-247 , 1994 67 ראו את החלוקה המקבילה של קרמרס , 1953 ) עמ' ( 131 וונקה , 1971 ) עמ' ( 95-94 לחמישה פרקים ולעשרה קטעים , המבוססת על הניתוח של דוהם . ( 1901 ) לביקורת על חלוקה זו ראו הולדיי , , 1989 עמ' , 282 וראו גם להלן . רודולף , 1947 ) עמ' ( 1 מגדיר את הפרקים לו-מה כיחידה עצמאית ומחלק את הפרשה בצורה דומה לזו שהוצעה בחיבור זה . גם חלוקתו של קרול , 1986 ) עמ' ( 721-669 דומה באופן עקרוני , אולם בשני המקרים אין עיסוק בשאלה אם חלוקת משנה זו היא חלוקה ספרותית או שיש לה משמעות גם לתהליך החיבור של הפרשה ולהרכב מקורותיה . ראו בנקודה זו את ביקורתו של הופמן ( תש '' ס , עמי , 104-103 הערה ( 3 ואת החלוקה המקבילה שהציע ( תשס"א , עמ' . ( 747-679 68 הופמן ( תש"ס , עמי 103 והערה ( 1 עמד על חשיבותו ומשמעותו של השורש ש א ר ( בעיקר כשם העצם 'שארית ( ' כמילת מפתח ביחידה הספרותית של ירמיה מ -1מג 69 . 7 להגדרה העקרונית של 'הביוגרפיה הנבואית' ראו : רופא , תשמ"ג , עמ' , 103-92 ושם ספרות נוספת . לנושא זה ראו גם : ניקולסון , , 1970 עמ' ; 51 , 17 , 2 הופמן , תשנ"ז ב , עמ' , 90 הערה , 1 ושם ספרות נוספת ; תשס"א , עמ' . 57 70 לנושא זה ראו את הדעות שהביעו : דוהם , , 1901 עמ' ; xvi-xiv פולץ , , 1928 עמ' ; xlvi קרמרס , , 1953 עמ' ; 123 אייספלד , , 1965 עמ' ; 354 ברייט , , 1965 עמ' ; lxvii רודולף , , 1947 עמ' ; xvi-xiv
|
|