|
|
עמוד:353
ב . 2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו : מקום חיבורה , מקורותיה ומטרות כתיבתה א . הרכבו של החיבור ומקורותיו לעומת הסיפורים הנפרדים על ירמיהו , אשר פזורים בעיקר בפרקים יט-כט , באה בפרקים לז-מד פרשה רצופה , שמתוארים בה קורותיו של ירמיהו בימי המצור הבבלי 65 נהוג במחקר להבחין בסיפורים העיקריים שבפרקים יט -1כ ; 6 כו-כט , וראו גם לב . 15-1 ראו בנושא זה את התפיסות השונות המובעות אצל : רודולף , , 1947 עמ' ; 173-172 קוך , , 1969 עמי ; 210-200 ונקה , , 1971 עמי ; 154-151 , 133-91 מרץ , 1974 , ' עמי ; 175-174 רופא , תשמ"ג , עמי ; 103-92 הולדיי , , 1989 עמי ; 282 הופמן , תשס '' א , עמי . 57 הסופי של הסיפורים הביוגרפיים ההיסטוריים מאוחר לזמנו ומשולבות בהם גם מסורות אחרות , מרוחקות יותר בזמן ובמקום . ( ה ) העריכה של הספר ארכה שנים רבות והתרחשה לפחות בשלושה שלבים היסטוריים שונים 1 בשלהי ימי קיומה של ממלכת יהודה , בימי גלות בבל ובימי שיבת ציון . ברור שרעיונות אשר התאימו לתקופה אחת לא תמיד התאימו לאחרת . הצורך להתאים רעיונות קדומים למציאות חדשה מאפיין את העריבות השונות שנעשו בספר , והוא מתבטא בעיקר ביחס ליושבים בבבל , במצרים וביהודה , ביחס לשיבת ציון וביחס לבית דוד , לכהונה ולמקדש . ( ו ) יש קושי רב בקביעת היקף החומר של כל אחת מהמגילות המקוריות , בזיהוי התוספות שנוספו להן ובקביעת זמנן . יותר מעורך אחד אחראי לספר . התהליך היה מורכב , ויש לבחון היטב את המאפיינים של כל אחד מהטקסטים ושל התוספות שנוספו להם במהלך שלבי העריכה השונים , כמו גם את מגמתם . ( ז ) באשר לגלגולי הטקסט , יש לקבל את הדעה שנוסח השבעים משקף מהדורה קדומה של ספר ירמיה , שעיקרה בימי הגלות ובראשית ימי שיבת ציון . התוספות שיש בנוסח המסורה הן תולדה של המשך תהליך גיבושו של הספר . המאפיין האחיד והברור של תוספות אלה ( הדגשת מהימנות הסיפור מהצד הספרותי ועונש הגלות על חטא אי הציות המתמשך מהצד הרעיוני ) מאפשר להניח ששני עורכים או יותר עסקו בו . ( ח ) סביר להניח שהעותק הקדום של ספר ירמיה נשמר במצרים בצורה קרובה למקור , למעט שינויים מעטים , עד שתורגם ליוונית . עותק אחר נשמר _בא _^ _ ישראל _, וקשה לדעת אם נשמר פרק זמן מסוים בגולת בבל . עותק זה הורחב בהדרגה בתהליך שהחל בהמשכה של התקופה הפרסית ונמשך בתקופה ההלניסטית ואף בתקופה הרומית , והוא משתקף כיום בנוסח המסורה .
|
|