בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:110

בכתב העברי הקדום . הכתובת הארוכה מבין השתיים היתה מעל לפתח המצבה , כצד השמאלי של החזית . וזה נוסח הכתובת , לפי פענוחו של נחמן אביגד ( וראה מאמרו של ש' אחיטוב , בקובץ זה : ( זאת [ קברת [ ... יהו אשר על הבית אין פה כסף וזהב [ כי ] אם [ עצמתו ] ועצמת אמתה אתה ארור האדם אשר יפתח את זאת הכתובת מעידה , שבחדר נקברו שני נפטרים — השר אשר על הכית ואמתו . מקובל לזהות את המצבה עם קברו של שבנא = ) שבניהוי , ( שהקבר המפואר שחצב לו בחייו העלה את קצפו של הנביא ישעיהו ( ישעיה כב טו-טז . ( לכתובת יש חשיבות רבה , שכן היא מעידה על המעמד הרם של האמה . האזהרה לשודדי הקברים מעידה , שהם היו יודעי קרוא וכתוב . מן הכתובת אפשר ללמוד גם , כי נהוג היה להניח בקברים חפצים של כסף וזהב . הכתובת השנייה , הקצרה יותר , היתה חקוקה בחלק הימני של חזית אותה מצבה , ומלותיה 'חדר בכתף הצרףח . ' [ על פי הצעתו של _אוסישקין שהמונח 'צריח' משמעותו מצבה או קבר חצוב בסלע ( והשווה : שמואל א , יג ו , ( ייתכן , שמשמעות הכתובת היא : ' בצידו של הקבר החצוב בסלע יש חדר נוסף , ' והיא נועדה להזהיר את חוצבי הקברים בסביבה ולהודיעם , כי בתוך המצבה יש שני _חדרי קבורה . בתוך המצבה של 'אשר על הבית' אכן היו שני חדרי קבורה , זה לצד זה ; אך הקיר שביניהם הוסר בתקופה מאוחרת . לשני החדרים יש תקרות שטוחות , ובמיפגש הקירות עם התקרה יש כרכובים זוויתיים הזהים לכרכוכים המאפיינים את קבוצת המערות השנייה שתוארה לעיל . הכתובת הארוכה נחקקה מעל לפתח שהוליך אל החדר הראשון , ואילו הכתובת השנייה נחקקה על חזיתו החיצונית של החדר השני , שהגישה אליו היתה דרך החדר הראשון . גם על חזיתה של מצבה מונוליתית שלישית שמלאכת חציבתה משובחת במיוחד , , מופיעה כתובת עברית קטועה . זוהי למעשה הכתובת הרביעית שבקבוצת הקברים הכתובת הארוכה בקבר יאשר על הביתי

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר