|
|
עמוד:18
היובלים יח יג _< ה' ציווה על אברהם 'להעלותו על הר המוריה לבנות מזבח ולהעלותו ; קרבן עולה לפניו . כך תתגלה יראתו לפני אלהים ... וכשנראה ההר לעיניו ביום השלישי השאיר את מלויו בבקעה ובא אל ההר , שעליו בנה דוד המלך _אחר כך את המקדש' ( יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , ספר ראשון יג , א-ב . ( בעלי המדרש צירפו יחדיו את שני הסיפורים בבראשית , הכורכים את קדושת ירושלים באברהם : " ' ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה , " שנקרא שלם . שנאמר _"ומלכי צדק מלך שלם וגו' , " ואברהם קרא לבית המקדש "יראה" שנאמר " ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה . " אמר המקום : אם אקרא אותו שלם כמו שקראו שם = ) שם כן נח מזוהה במדרש עם _מלכי צדק ) אני אבטל דברי אברהם אוהבי שקראו יראה , ואם אני קורא אותו יראה אני אבטל דברי שם הצדיק שקראו שלם . מה עשה הקב"ה ? שיתף מה שקראו שניהם והקב"ה קראו ירושלים' = ) היינו מדרש השם ירושלים כשילוב השמות 'יראה' ו'שלם ' ' מדרש שוחר טוב על _תהלים עט . ( ראוי לציין כי סיפור העקדה , שבו שולב הרמז לקדושת ירושלים , דומה בפרטים מספר לסיפור התקדשותה בימי דוד כשמואל ב , כד : א ) בשני הסיפורים יש איום חמור על חיי זרעו של אברהם - הדרישה להעלות את יצחק לעולה ומגפת הדבר ; ב ) בשניהם בא רווח והצלה עם הקרבת התחליף על המזבח : ג ) בבראשית כב יב מפסיק ה' את אברהם בצו ' 'אל תשלח ידך אל הנער . ' ובשמואל ב , כד טז עוצר ה' את המלאך במלים 'הרף ידך ' ד ) במעשה העקדה מצטייד אברהם בכל צורכי ההקרבה ( בראשית כב ו ) ובסיפור הגורן מצטייד בהם דוד הקונה את הנחוץ לו מארונה ( שמואל ב , כד כד . ( תיאור עקדת _יעחק בפסיפס בית הכנסת _בבית-אלפא
|
|