|
|
עמוד:11
נתקבלה על דעת הכול . גישתו של מ . גאסטר , שראה בספרות ההיכלות שריד של הגות יהודית קדומה מאוד , ניכרת בחיבור החשוב ביותר בתחום מחקר זה שיצא לאור בשנת , 1928 והשפיע השפעה מכרעת על תולדות המחקר בספרות ההיכלות והמרכבה . זוהי עבודת דוקטור שהכין כומר שוודי בשם הוגו אודברג , עבודה שכללה מהדורה מדעית , על פי כתבי יד רבים , של אחד החיבורים החשובים ביותר בספרות זו — "ספר היכלות . " אודברג לא פעל בתוך מסגרת המחקר במדעי היהדות , והוא הגיע לנושא זה מכיוון אחר לגמרי — חקר המקרא והספרים החיצוניים , נושא שהמחקר בארצות הנצרות הקדיש לו תשומת לב רבה . " ספר היכלות" עוסק בדמותו של חנוך בן ירד , ולכן נתן לו אודברג את הכינוי "חנוך העברי" או "חנוך השלישי , " כאילו חיבור מיסטי זה הוא המשך ל"ספרות חנוך" של הספרים החיצוניים של ימי הבית השני , שממנה הגיעו אלינו בעיקר ספר חנוך האתיופי וספר חנוך הסלאבי . אלה חיבורים אפוקליפטיים קדומים , שנתחברו בארמית ובעברית במאה השנייה לפני הספירה ( שרידים רבים של המקור נתגלו בדורנו בין מגילות מדבר יהודה , ( ונחשבו לחלק מן הספרות הבתר מקראית , האפוקריפית , הממשיכה את המקרא ואת ספרותו . אודברג ראה אפוא בחיבור המיסטי , "ספר היכלות , " המשך של ספרות חנוך הקדומה . חיבורו הוא יסודי , רציני ומעמיק , ומהווה עד היום מקור חשוב מאוד לחקר הנושא . עם זאת , הכותרת המשבצת את החיבור בספרות האפוקריפית כללה מכאן ואילך תחום זה בין הנושאים המעניינים חוקרי מקרא , ולא חוקרי מיסטיקה יהודית בלבד . ואמנם , בשנים האחרונות יוצאת לאור מהדורה חדשה של הספרות החיצונית , האפוקליפטית והאפוקריפית , בעריכתו של ג'יימס צ'רלסוורת , והנה לא נפקד שם מקומו של "ספר היכלות , " ותרגום ופירוש שלו , פרי מחקרו של חוקר אנגלי צעיר , פיליפ אלכסנדר , נכלל שם . חשיבותה של עובדה זו היא שספרות ההיכלות והמרכבה , בניגוד לכללותה של התרבות היהודית בתקופת התלמוד ולאחר מבן , נעשית עניינם של חוקרי המקרא בכללם , ולא של חוקרי היהדות לדורותיה בלבד . כיום מהווה תחום זה אחד מנושאי המחקר הבינלאומיים ביותר בין מדעי היהדות , בדומה למגילות הגנוזות , שאף בהן רואים המשכה של הספרות המקראית . פריצת הדרך שהניחה את התשתית המודרנית לחקר המיסטיקה העברית הקדומה מצויה בשני מחקרים של גרשום שלום , מי שהניח
|
|