|
|
עמוד:8
במסגרת גיבוש המלצות להתמודדות עם אתגרים אלו, המחקר כולל בנצ'מרק בינלאומי מקיף, שממנו עולה כי מדינות מובילות פיתחו מנגנונים שונים להתמודדות עם אתגרים דומים : החל ממיסוד חוקי של מוסדות תכנון ( פינלנד ) , דרך הקמת גופים ייעודיים במרכז הממשל ( בריטניה, סינגפור ) , ועד לפיתוח מסגרות להיוועצות רב-מגזרית ( דנמרק ) וליצירת גופים עצמאיים לחשיבה ארוכת טווח ( קרן SITRA בפינלנד ) . המלצות המדיניות הותאמו למציאות הישראלית ומאורגנות בארבעה רבדים : ( 1 ) דירקטיבה . חיזוק המסגרת החוקית באמצעות חקיקת חוק תכנון אסטרטגי ארוך טווח והעיגון הסטטוטורי של המועצה הלאומית לכלכלה וחברה ; עידוד אחריותיות והיוועצות על ידי חיזוק אתוס השירות הציבורי המקצועי . ( 2 ) מבנים . הקמת ועדה מייעצת ציבורית רב-מגזרית ; מיסוד אגף "היפכא מסתברא" במועצה הלאומית לכלכלה לאתגור הנחות יסוד וזיהוי מגמות ; מיסוד צוות בכיר לניהול אסטרטגיה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושותפות של גופי תכנון המרכזיים ( בראשם המל"ל והמועצה הלאומית לכלכלה וחברה ) . ( 3 ) תהליכים . חיזוק מנגנוני הפיקוח הפרלמנטרי באמצעות חיוב דיווח שנתי לכנסת ; הטמעת רובריקה של "ניתוח השפעות אסטרטגיות ארוכות טווח" בכל הצעת מחליטים והצעת חוק ממשלתית . ( 4 ) פרקטיקות שוטפות . פיתוח תפיסת הפעלה לאוריינות עתיד בשירות הציבורי ; חיזוק המחקר הממשלתי ופיתוח סטנדרט אחיד להערכה ומדידה ; הקמת פורטל פנים-ממשלתי לשיתוף ידע ומניעת כפילויות . לסיכום , ניתן לאפיין את יכולות המדיניות האסטרטגית של ישראל כ"אות מתה" — הוראות ונהלים קיימים אך אינם מיושמים בפועל . האתגר העומד בפני ישראל אינו רק לאמץ פרקטיקות חדשות, אלא לחולל שינוי תפיסתי עמוק שיאפשר התאמה אמיתית למציאות המשתנה . דווקא בתקופת משבר דהיום, שנה וחצי אל תוך המלחמה ופילוג עמוק בעם, עשוי להיפתח חלון הזדמנויות לשינוי מערכתי . הטמעת המלצות המחקר תאפשר לישראל לפתח חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, לחזק את החוסן הלאומי, ולהתמודד טוב יותר עם האתגרים המורכבים העומדים בפניה לקראת שנת המאה .
|
|