|
|
עמוד:7
המדינה האסטרטגית 2048 7 תכלול אופקי — בין א י נ ט ג ר ט י ב י משרדי ממשלה כל משרד עושה הערכת מצב משל עצמו ובונה תהליך נפרד, ולא ויחידות סמך סביב החלטה מתכללת של סדרי עדיפויות לאומי עבודה בסילואים ו”מלחמות טריטוריה” בין המשרדים השונים מקשים לייצר אסטרטגיה משותפת תכלול אנכי — בין רמות שלטון שונות שלטון מקומי לא שותף פעמים רבות לקביעת מדיניות אסטרטגית, ( מרכזי מול מקומי ) אלא נתפס כגוף ביצוע של הממשלה המרכזית שלטון מקומי נתפס כגוף ביצוע של הממשלה המרכזית גם בתוך המשרדים עצמם, יש הרבה ידע יישומי שנצבר במחוזות שלא תמיד מוזן ( מלמטה – למעלה ) לתוכניות האסטרטגיות תכלול רוחבי — תיאום והיוועצות שיתוף ציבור נעשה פעמים רבות בשלב מאוחר מדי, כאשר יש רב – מגזרית רחבה כבר טיוטת מדיניות ורוצים תגובות היוועצות היא ביוזמה חד – צדדית, לא מתקיים היזון חוזק מתמשך ואין עדכון על מה קרה בעקבות שיתוף הציבור ואיזו החלטה האסטרטגית התקבלה בסוף אין מועצה / גוף מייעץ רב – מגזרי, של מומחים וחוקרים שמציגים פרספקטיבה אסטרטגית רחבה מוסדות מרכז ממשל מרכז הממשל ( CoG ) מחולק בין מספר יחידות שונות שלא תמיד — CoG איתנים מקיימים שגרות עבודה שוטפות לתכלול מאמצים אין תכלול, מעקב והנגשה של כלל תוכניות הלאומיות האסטרטגיות אין עיסוק רוחבי בקידום חשיבה מערכתית ויצירת תרחישי “היפכא מסתברא” שמאתגרים את הפרדיגמה אופק תכנון מעבר א ר ו ך ט ו ו ח למחזור בחירות אי – יציבות פוליטית דוחפת את הפוליטיקאים לתעדף רק טווח בודד קצר, לבחור בדחוף אל מול החשוב למדינת ישראל אין “מצפן” ארוך טווח, ובשל נפיצות פוליטית מעדיפים או לא לעסוק בשאלות רגישות או לנסוע לכפות החלטות באופן גורף וחד צדדי פרקטיקות של חשיבה מוטת עתיד — סריקת אופק ופיתוח תרחישים מנגנון סריקת האופק הוא וולונטרי ולא מעוגן בהחלטת ממשלה / חקיקה אוריינות – עתיד נמוכה ולא קיימת תפיסה ממשלתית מובנית / הכשרה פיתוח תרחישים חלופיים לא מעודכן בתוך הערכת מצב אסטרטגית התייחסות לבעיות מורכבות וארוכות טווח ( “בעיות זדוניות” ) אין מיפוי רוחבי וחזון משותף ארוך טווח שחורג מגבולות הממשלה הנבחרת הקונקרטית לא נעשה ניתוח סיכונים מובנה של המדינה או מדיניות מוצעת בהיעדר הערכת מצב אסטרטגית אין הסכמה על מה הם האתגרים וההזדמנויות המרכזיות שיש להתמקד בהם
|
|