|
|
עמוד:א
ד ב ר י פ ת י ח ה י ו ח נ ן פ ל ס נ ר, נ ש י א ה מ כ ו ן ה י ש ר א ל י ל ד מ ו ק ר ט י ה שלום רב, אני מברך אתכם על השתתפותכם בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה . זהו הכנס השני שאנו מקיימים תוך כדי מלחמה, כשעדיין לא כל החטופים שבו לביתם ובעת כתיבת שורות אלו עשרות אלפי אנשי מילואים שבו וקיבלו צווים לקראת העצמה אפשרית של הלחימה . בתוך מציאות כה מאתגרת תפקידנו אינו רק לשרוד, אלא לבחון לעומק את יסודות הכלכלה והחברה בישראל — ולהתוות, יחד, את הנתיב הלאומי קדימה לקראת חזרה לתוואי של צמיחה ולאיחוי השסעים בחברה הישראלית . הדיונים בכנס השנה מתמקדים בשורה של הכרעות דחופות שצפויות לעצב את עתיד המדינה . בראשן, הצורך לשקול מחדש את סדרי העדיפויות הפיסקליים של ישראל לנוכח הזינוק הדרמטי בהוצאות הביטחון והחוב, אשר צפוי להביא לצמצום כואב במשקל ההוצאה האזרחית בתוצר . ניתוח שביצענו מראה שבתרחיש של עמידה בכללי הגירעון בלבד, ההוצאה האזרחית לנפש עלולה להישחק ב- % 14 עד 2034 — ירידה שמשמעותה פגיעה ממשית ברמת השירותים לאזרח . אחד המחקרים החדשים שנציג בכנס עוסק במחיר הכלכלי הן למדינה והן למשלם המיסים בעקבות ההשתלבות החלקית של חרדים בשוק העבודה . הסוגיה החרדית, שניצבת בלב הוויכוח הציבורי, אינה מתמצה בשאלת השירות בצבא או בעמדה האידיאולוגית של החרדים כלפי המדינה . מדובר באתגר כלכלי שהולך ומתעצם . כבר כיום, בעוד החרדים הם % 14 מהאוכלוסייה היהודית בגילאי העבודה, הם אחראים לכ- % 4 בלבד מהכנסות המדינה ממיסים . לפי המחקר, כאשר מחילים את ההרכב הדמוגרפי הצפוי בשנת 2048 על שוק העבודה של היום, כדי לפצות על הקיטון בהכנסות ממיסים למדינה, יידרשו עובדים יהודים שאינם חרדים לשאת בעול מיסים גבוה הרבה יותר — תוספת המס שתוטל עליהם צפויה להיות גבוהה פי 6 . 3 מזו שתושת על עובדים חרדים . כך למשל, בחמישון העליון, יהודי לא-חרדי יישא בתוספת של כ- 13,800 ש"ח לשנה — פי 4 . 1 מהתוספת הצפויה לעובד חרדי באותו חמישון . של המכון הישראלי לדמוקרטיה
|
|