פרק א': על מקוריות ועל פוריות

עמוד:14

הצליחה פחות מנקודת ההשקפה החברתית . בשאלות של ארגון צורות החיים השיתופיות אפשר להבחין בהירארכיה של הצלחה ואפשר גם לקבוע, שככל שעלתה מידת העקביות של ההגשמה השיתופית כן היו מידת ההצלחה והיציבות החברתית גדולות יותר, ולהיכן­ . את הפועל השכיר אפשר היה "לשחד" בתנאי חיים משופרים, ועל ידם להקהות את מידת דבקותו בערכים האלטרנטיביים של תנועת הפועלים בארץ; הפעולה הקואופרטיבית העירונית לא הפכה לפעולה רחבת ממדים, ובמקום לתפוס את הבכורה הסתפקה בשוליים, והמשק הקואופרטיבי שקע בעבודה שכירה, שהפכה אותו למפעל קפיטליסטי לא מוצלח ממנו; המשק האדמיניסטרטיבי, המשען העיקרי של ההסתדרות, נלחם מלחמת­תמיד נגד ההיסחפות הביורוקרטית ולא עמד במידה מספקת במלחמה זו . 5 ונוכח כל אלה, ההתיישבות העובדת הצליחה להתקיים ולהתפתח ולהיות אי של יחסים שיתופיים, קואופרטיביים או קומונאליים, בעולם קפיטליסטי אנטגוניסטי מובהק, הרבה בזכות המסגרת ההסתדרותית הכללית . אפשר לסכם את ניסיונה באותם ימים כהצלחה יחסית, ואפילו לאחר הקמת המדינה החזיקה מעמד שנים הרבה בהגשמת עקרונות השיתוף, כל חלק לפי דרכו, יותר מכל צורת ארגון הסתדרותית אחרת . השקיעה של התנועה המושבית ואיום ההתחסלות של השיתופיות בתנועה הקיבוצית, שהופיעו בשנות ה­ ,80 צריכים הסבר נפרד . פער זה שבין הקונסטרוקטיביזם הציוני להגשמה החברתית הציונית­סוציאליסטית הרדיקלית, הביא לכך שנשמעים ביטויים אודות תורת הגשמה קיבוצית מיוחדת, סגורה, כאילו הרעיון הציוני סוציאליסטי רעיון קומונאלי היה . ובכן, אין בנמצא תורת הגשמה קיבוצית מיוחדת, ומה שציין את התנועה הקיבוצית לא היה גיבוש של תורה מיוחדת אלא הגשמת הרעיון השיתופי ולכללי, שכל המסגרות ההסתדרותיות השונות ביטאו בעוצמות שונות את חלקיו . היום אנו עדים לביקורת כללית על העולם הסוציאליסטי, כולל ביקורת עצמית במה שהייתה ברית המועצות, באשר למידת הסוציאליזם שהיה בה מראשיתה . רבים הם הכופרים בהגדרת משטרה של ברית­המועצות בסוציאליזם, על­פי מהותו ולא על פי שמו . דווקא על רקע זה מתבלט ניסיונה של תנועת הפועלים בארץ כניסיון ייחודי, שטרח בבניין יסודות לחברה אנושית אלטרנטיבית . 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא