|
|
עמוד:12
התפקיד היחידי המאפשר התקרבותם של פועלי ארץ ישראל לארץ הסוציאליסטית הוא לסור למשמעתה של ברית המועצות ולתמוך באינטרסים שלה . מצד הסובייטים לא הייתה זו קפריזה, אלא תגובה עקבית שנשענה על דוקטרינה, שהם לא מצאו טעם להגמישה . האהבה החדצדדית של חלק ניכר מפועלי ארץישראל לבריתהמועצות, נתקלה בהתנכרות קבועה . הסובייטים, הם שעמדו על השוני בין תנועות ההגשמה, טוב משעמדו עליו פועלי ארץ ישראל, שחיפשו יחסי קירבה בדרכים נואשות . וכנראה שהסובייטים צדקו בין שתי הדרכים לא היה אלא דמיון חיצוני שבחיצונים . השימוש בטרמינולוגיה בולשביקית בתנועת הפועלים בארץ טישטש הבדלים אלה אך לא ביטלם . כדי לחשוף את הייחוד והמקוריות של השיטה הציוניתסוציאליסטית ) על פי העקרונות המשותפים לכלל ההסתדרותי כולו ( , צריך לדעת גם את המגבלות לפעולתה, מגבלות שהתנו במידה לא מעטה את דרך הגשמתה . ראשית, מגבלה חמורה בהעדר ריבונות ועצמאות מדינית . עולמם החוקי של פועלי ישראל היה תחום בחוקה המנדטורית שהשליטה בריטניה בארץ, וזו הגבילה מראש את היכולת להפליג מעבר למה שהגישה הבריטית "יכלה לשאת"; שנית, הם היו חלק מתנועה דלת אמצעים חומריים, ואף הם עצמם הגיעו ארצה חסרי כל; ושלישית, גם בשיא השפעתם ) ערב הקמתה של מדינת ישראל ( הם היו מיעוט בישוב היהודי ומיעוט קטן באוכלוסיה הכללית שחייתה בתחום פלשתינה ) א"י ( . כל פתרון שלהם צריך היה להתאים עצמו למגבלות אלו, ולגבי תנועת הפועלים היו אלו גבולות חמורים מאוד . זה היה נכון, אם כי בפחות חריפות, גם לגבי התנועה הציונית כולה . זו הסיבה העיקרית לכך, שתנועת הפועלים פעלה בהרמוניה עם החלקים הלאפועליים בהסתדרות הציונית, גם לעת המחלוקות הקשות ביותר ביניהם . מה שהיה קרוי "הקונצנזוס" בציונות, פירושו הממשי היה : פעילות משותפת על פי מדיניות התיישבותית אחת, של המעמדות, השכבות והמפלגות שבתחום ההסתדרות הציונית . היסוד הדומיננטי, החשוב ביותר, שאיפשר את התואם בין זרמים מרוחקים בהשקפתם ובדרך התנהלותם, היו עקרונות שהתאימו לתוכניתה של תנועת הפועלים דווקא . לא הייתה זו תנועת הפועלים שהסתגלה לדרכי ההגשמה של הציונות ה"בעלביתית", אלא הייתה זו הציונות ה"בעל ביתית", שבגלל ההגבלות והמגבלות האמורות, נאלצה לבחור באותם פתרונות שהתאימו והיו נסבלים גם לגבי ההשקפה הציוניתסוציאליסטית . 12
|
|