|
|
עמוד:9
• 9 • תפקיד נכבד בתהליך המִשְׁמוּעַשל הטקסט השירי . זו התרחקות מכוּונת משירה לירית, כפי שאפשר לראות ביתר שאת בשיריה של אַלְבֶּךְ, שפענוחם קשה באופן מיוחד . גם אצל הוֹקָאר הערעור על השפה ועל הייצוג שלה במילים נוכח מאוד . היצירה שלו נקשרה בתאוריה של זַ'ן בּוֹדְרְיָאר ( Jean Baudrillard ) ובמושג סימולאקרה ( Simulacra ) — מושג מרכזי בהגות הפוסטמודרנית : אמצעי ביטוי לתיאור המציאות ככזו שהיחס בינה לבין ייצוגיה עורער או הוּפר לגמרי והוא מיוצג על ידי מבנים מיתולוגיים . השער השלישי מתמקד בשני העשורים הראשונים של שנות האלפיים . בדומה לשאר תרבויות העולם, לטכנולוגיה ולהופעת האינטרנט והדיגיטל יש השפעה על השירה, כמו גם על הפן הפרפורמטיבי שלה, שהופך חשוב יותר . השינויים הטכנולוגיים של סוף המאה העשרים השפיעו באופן ניכר על המשוררים שפועלים בתחילת המאה העשרים ואחת . הגלובליזציה, שיצרה בשלב זה עולם שהרגיש אינטראקטיבי ופתוח יותר מבחינת גבולותיו, העניקה לשירה מקום חדש בתוך עולם שהגיאוגרפיה שלו הפכה נזילה יותר, שייכת לכול ולכולם . בשנות השמונים התבסס קשר משמעותי בין משוררים צרפתיים ואמריקאיים — מִישֶׁל דֵגוּי וזַ'ק רוּבּוֹמפרסמים ב- 1980 את קובץ השירה עשרים משוררים אמריקאים , שכּלל בין השאר מיצירותיהם של קנת קוך, הארי מאתיוס, גרטרוד שטיין, רוזמרי וולדרופ ועוד, קובץ שהייתה לו השפעה על החילופים הסגנוניים בין המדינות . אפשר לומר שהשירה של הגל השלישי היא שירה אופטימית יותר, המאופיינת בפתיחוּת, גמישות וּורסטיליוּת לשונית . ניתן להבחין בבירור בהיבט הפרפומטיבי בקרב חבורה ספרותית ששלושה מחבריה נוכחים בשער זה : כְּרִיסְטוֹף טַרְקוֹס ( Christophe Tarkos ) ונָטָלִי קִינְטָן ( Nathalie Quintane ) שייסדו יחד את כתב העת RR53 , כתב עת פרודי וססגוני שביקש לבחון מחדש את היסודות של השירה הצרפתית, ושַׁארְל פֵּנֵקֵן ( Charles Pennequin ) ששייך לאותו זרם שירה שיש לו יסוד פרפורמטיבי ודיבורי ניכר .
|
מקום לשירה
|